ספר הזוהר – חלק ג, דף יז ע״א

״אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם״ (ויקרא ד ג).

רבי אבא פתח: ״הגידה לי שאהבה נפשי וגו' אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך וגו'״ (שיר א ז). הני קראי אוקמוה חבריא במשה בשעתא דהוה סליק מעלמא דאמר ״יפקוד יהו"ה אלהי הרוחות לכל בשר וגו' אשר יצא לפניהם וגו'״ (במדבר כז טז). ותנינן דעל גלותא אתמר.

ותא חזי, הני קראי כנסת ישראל אמרן למלכא קדישא. ״הגידה לי שאהבה נפשי״ - כמה דאת אמר ״את שאהבה נפשי ראיתם״ (שיר ג ג). ולמלכא קדישא אתמר - אנת שאהבה נפשי - ״איכה תרעה״.

בספרא דרב המנונא סבא אמר, כל זמנא דכנסת ישראל אשתכח ביה בקודשא בריך הוא - כביכול קודשא בריך הוא בשלימו, ורעי ברעותא ליה לגרמיה, מההוא יניקו דחלבא דאימא עלאה. ומההוא יניקו דאיהו יניק - אשקי לכל שאר אחרנין ויניק לון.

ואוליפנא דאמר רבי שמעון - כל זמנא דכנסת ישראל אשתכחת בקודשא בריך הוא - קודשא בריך הוא בשלימו בחדווה; ברכאן ביה שריין ונפקין מניה לכל שאר אחרנין. וכל זמנא דכנסת ישראל לא אשתכחת ביה בקודשא בריך הוא - כביכול ברכאן אתמנעו מניה ומכל שאר אחרנין. ורזא דמלתא - בכל אתר דלא אשתכח דכר ונוקבא - ברכאן לא שראן עלוי! ועל דא קודשא בריך הוא געי ובכי, כמה דאת אמר ״שאג ישאג על נוהו״ (ירמיה כה ל). ומאי אומר? ״אוי שהחרבתי את ביתי ושרפתי את היכלי וכו'״.