ספר הזוהר – חלק ב, דף קפח ע״א
רעיא מהימנא - כי תשא
על פי בית דין דאיהו גבורה, בגין דתמן ליואי, דאתמר בהו 'וקדשת את הלוים'.
ולבתר דאתחזיא סיהרא דיאותו לאורה - מברך עליה ״ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם, אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבאם״. ובמי מתקדשת ומתברכת? בתפארת, בגין דאיהי ״עטרת תפארת לעמוסי בטן״.
עד כאן הרעיא מהימנא.
״ויקהל משה את כל עדת בני ישראל וגו'״.
רבי חייא פתח, ״ויאמר שאול אל הקני, לכו סורו רדו וגו'״ (ש"א טו ו). תא חזי מה כתיב בעמלק? ״פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל וגו'״ (שם ב), וקודשא בריך הוא בכלהו קרבין דעבדו שאר עממין לגבייהו דישראל, מאי טעמא לא אקשי קמיה כהאי קרבא דעבד עמלק לגבייהו? אלא ודאי קרבא דעמלק הוה בכל סטרין לעילא ותתא, דהא בההוא זמנא אתתקף חויא בישא לעילא ואתתקף לתתא. מה חויא בישא כמין על פרשת ארחין - אוף הכא נמי עמלק חויא בישא הוה לגבייהו דישראל, דכמין לון
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.