ספר הזוהר – חלק ב, דף קפז ע״ב

פקודא ליתן מחצית השקל בשקל הקדש. רעיא מהימנא! מאן ״מחצית השקל״? איהו כגון ״חצי ההין״. ודא ו' - ממוצע בין שני ההי"ן. אבנא למשקל בה - דא י.

״עשרים גרה השקל״ - דא יו"ד.

״העשיר לא ירבה״ - דא עמודא דאמצעיתא, לא ירבה על י'. והכי אתמר בספר יצירה ״עשר ספירות בלימה, עשר ולא אחד עשר״.

״והדל לא ימעיט״ - דא צדיק, לא ימעיט מעשר, כמה דאת אמר ״עשר ולא תשע״.

״ממחצית השקל״ דאיהו י'.

אמר ליה רעיא מהימנא: מלאך אנת בשמים! רחים אנת ממארך! לית תווהא בכל אינון מלין יקירין דיפקון מפומך. דהא מאן דאיהו מלכא או ברא דמלכא - לית תווהא דיפקון מרגלאין בפתוריה, מליין סגולות, מליין נהורין. לבר נש אחרא איהו תווהא.

אמר ליה: בריך אנת רעיא מהימנא! מתמן ואילך אימא אנת, דעלאין ותתאין נחתו למשמע מינך.

אמר ליה: אשלים מלולך!

אמר ליה: לא אית כען למימר יתיר. אימא אנת עד זמנא אחרא.

פתח רעיא מהימנא, פקודא בתר דא לקדש את החדש. בגין דסיהרא קדישא איהי כלה, דמתקדשת