יערות דבש – חלק ב – קטע 60

הסיום בפי' על הפיוט במוסף ר"ה זכר החיים עד כמה הם חיים כו' חי חי יזכור כו': מסירת המפתח מהני מילי מעליותא שדרש בדרשה אחת בשבת הגדול

ביאור גמרא ריש חולין לעולם שוחטין מאי לעולם שוחטין אמר רבא ר"י היא דאמר כי ירחיב וכו' לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה ביאור קושי' התוס' שם דלמא לא פליגי ותרוייהו אמת כו'. ביאור הרמב"ם בהלכות שחיטה דפסק דבמדבר היו ישראל יכולים לנחור וכו'. אבל אם היו שוחטין לא היה רשאים לאכול אלא כבשר שלמים וכו' ביאור שם כשבאו לארץ הותר להם בשר תאוה ונאסר להם בשר נחירה וביאור גמרא שם הפלוגתא דר"מ ור"י ע"ש ביאור שם קושיא על הרמב"ם על הא דמיבעי' ליה התם איברי בשר נחירה שהכניסו ישראל עמהם לארץ ישראל כו' א"א כיון דאשתרי כו': ביאור הרמב"ם בהל' מלכים דפסק חלוצי צבא כשיכנסו לגבול מותרים לאכול מן השלל נבילות כו' ביאור מ"ש שם מפי שמועה למדנו בתיהם מלאים כל טוב אפילו קדלי דחזירי וכו' ביאור שם מה שהקשו כל חכמי לב במאי דקאמר הגמרא השתא שלל דעכו"ם כו' ביאור שם קושי' על הרמב"ם דמנ"ל לחלק זה דבגמרא סתמא קאמר אפילו קדלי דחזירי ולא חילקו בין שעת רעבון וכו' ע"ש ועיין דאף הרמב"ן על התור' מפרש דלא כוותי' כו' ומתורץ הכל ראשון ראשון נאמר תחל' כו' ביאור דברי רש"י לר"י דנאסר בשר תאוה מקום איסור בחורה כו'. דכתיב ואיש אשר ישחט אל פתח אהל מועד ע"ש וכמו כן כתב הרמב"ם דילפינן מהך קרא וכמו כן בברייתא דת"כ וכו': ביאור גמרא בפ' יש נוחלין זה הדבר דבר זה לא נוהג אלא בדור הזה כו' ופריך הש"ס אלא מעתה וכו' ומשני כתיב לדורותיכם כו' ע"ש ביאור הגמ' מה דהקש' א"כ זה הדבר ל"ל כו' ביאור שם לר"ע דר"ל דבא הכתוב לאסור ב"נ כו' ותי' על קושי' התוס' דלמא ר"ע ס"ל ג"כ כר"י דהא קימ"ל יש שאלה בהקדש כו' ע"ש ביאור דברי המפרשי' שלכך היה במדבר מותר ב"נ ובביאתם לארץ נאסר עבור קדושת ארץ כו' ביאור דבסברות הללו פליגי בי' רב יוסף ורבא דר"י אמר לעולם שוחטין בא להורות דלא נימא דעכשיו ב"נ מותר ע"ש וגו'. ביאור שם לרבא דמוקי לעולם שוחטין בין ביום ובין בלילה וכו' ביאור בזה איך דצדקו דברי הרמב"ם הנ"ל. ביאור הרמב"ם שני במה שיש לדייק בגמ' דפריך אימת אילימא בתוך ז' שכבשו וכו' ע"ש. ביאור הנ"מ בין הני שני תירוצים בגמ' שם כו' ביאור גירסא ישנה ונוסחא עתיקא שם כו' ביאור דברי הרא"ש שם בהך איבעי' וכו' וי"ל מאי דהוי הוי ע"ש וכו'. ויבואר מ"ש דנ"מ לדידן אם נאסר דבר אחר בזמן ידוע כו'. ביאור קושית הגמרא אילימא בתוך ז' שכבשו השתא שלל של עכו"ם וכו' ביאור שם דעת המפרשים דהסכימו דשלל עכו"ם אפי' בז' שחלקו היה ג"כ מותר כו' ע"ש ביאור הרמב"ן על התורה דמפרש בקרא כי ירחיב ה' את גבולך כו'. ביאור שם דלפי שיטת ר"י לר"י לא אחסר לב"ת ע"ש כו'. ביאור במה שתלה הכתוב עוקבית זמן איסורו לאחר זמן הנ"ל ונ"מ ביניהם ע"ש כו' תי' על קושית הרא"ש מה דהוי הוי כו' ונ"מ חלוצי צבא שנכנסו לגבול עכו"ם ולקחו נבילות וכו' בזה יתורץ דברי הרא"ש ודברי הרמב"ם נכונים כו'. ביאור דברי הגמרא במה שדייקו בו במלת שהכניסו לארץ מה טיבו כו' ע"ש ויבואר עי"ז קושית הגמרא שפיר השתא שלל דגוים כו' יבואר כונת הגמרא הלשון לאחר וכו'. יבואר שם שהכל הוא אליבא דרב יוסף דס"ל כי ירחיק וכו' ביאור גמרא בשר נחירה נאסר תיכף בכניסתם לארץ כו' ביאור מאמר הגמרא ואב"א לעולם בתוך ז' שכבשו וכו' ביאור שיטת המפרשים דאף ז' שחלקו בכלל היתר וכו' ביאור דברים מפי שמועה ובתיהם מלאים כ"ט וכו' להתיר קדלי דחזירי וכו' ביאור גמרא במאי דאמרינן דשלל דידהו לעולם לא נשתרא א"כ בז' שחלקו מאין היה להם כו'. ביאור שם דלעולם אין הבדל בין שלל עכו"ם לשלל דידהו. רק כשיטת הרמב"ם כו' בין כשירעבו ויצמאו וכו': שם פי' על פסוק כי ירחיב יכו' ביאור שפיר דברי איבעית אימא תוך ז' וי"ל כשיטת הרמב"ם ע"ש וכו' ביאור שהגירסא ישינה נכונה. ביאור דהגמרא ביקשו לידע אי דינו דרמב"ם אמת הותרו שלל עכו"ם בשנת רעבון או לאו כו' ע"ש ע"ש כיון דהוי איבעיא דלא איפשטא פסק הרמב"ם לחומרא בשל תורה ולא כרש"י וכו': שם יבואר פסוקים דשמואל א' דכתיב ויעט העם אל השלל והנה אוכלים על הדם ופירשו המפרשים שלא הניחו הדם לזוב מבהמה וכו' ע"ש. ביאור במה שדרשו חז"ל על פסוק ויגידו לשאול וכו' ויאמר גולו אבן וכו' שעשה במה לשמים כו' ויאמר ושחטתם בזה כו' ביאור שם תמיה על שאול איך תיקן שאול אשמת העם כו' ע"ש: ביאור שם תמיה על ישראל שחטאו באיסור דם ח"ו כו' ביאור שם אי אף בזמן משכן שילה היו במות מותרות דא"כ למה התיר התורה ב"ת ע"ש וכו'. מבואר שם הטעם איסור ב"ת כדי שיביאו קרבנותיהם למקדש וכו' כדכתיב למען יביאו וכו' זבחיהם פתח אוהל מועד ע"ש ביאור גמרא דסוף זבחים דר' ישמעאל סבר נחלה ומנוחה זו וזו בירושלים כו' ביאור גמרא שם למ"ד בשעת שילה הבמות אסורות י"ל כי ירחיב נאמר תוך ז' שכבשו דהי' משכן בגלגל ע"ש כו' ביאור קושי' התוספות איך אפשר לומר דאם אמרינן מנוחה ונחלה זו שילה כו' איך היה מקריב שמואל כו' ע"ש. ויתורץ בזה פסוקים הנ"ל ויעט העם אל השלל ובמה דשאול גלל אבן לבמה ואמר להם ושחטתם בזה וכו' כנ"ל. עוד פי' מבואר הנ"מ בין הנך ב' תירוצים כו' ביאור גמרא דקדושין הפלוגתא דר"י ור"מ מושבות הנאמר גבי חדש אי בכל מקום שאתם יושבים אי לאו וכו' ע"ש: ובזה יבואר לנכון הני תרי תירוצים בגמ' אליביה דכלהו תנאי כדרך הגמ' לשנויי לכ"ע כו' ביאור שם דר"ע אזיל לשיטתו דס"ל דשלל דידהו נמי אישתרי כו': ביאור דר"י אזיל לשיטתו שלל של גוים לבד אישתרי ע"ש וכו'. ביאור דברי תוספות בפסחים דאמרינן משרת לטעם כעיקר ומכאן אתה דן לכל התורה וכו': ביאור מה שהקשה תוספות שם טעם כעיקר לר"ע בנזיר מנ"ל ותי' התוס' דאף כלי יין הוצרכו להגעיל ע"ש ומה שמקשי' על זה ויבואר שם ג"כ התירוץ לנכון ביאור שם דכל הקושי' הוא לר"ע דס"ל השתא שלל של גוים אישתרי שלל דידהו לכ"ש וכו' והכל א"ש כו' ע"ש. ביאור שם מה שהקשו תוס' רק מנזיר דיש היתר לאיסורו ע"ש וכו' ביאור המג"א מ"ש בריש סימן תמ"ב לפי דעת הרמ"ך בהבנת דעת הרמב"ם שאם נתערב כזית חמץ יותר מכדי א"פ כו': ויתורץ מה שהקשה שם ג"כ כל חכמי לב על המג"א דדוקא אם נתערב באינו מינו ע"ש וכו': ישוב על קושי' חכמי לב על המג"א מגמרא דבכורות הלוקח ציר מע"ה. משיקו במים וטהור ביאור הרמב"ם בהלכות נבילה שנתערב בשחוטה כו' גם ביאור מה שהשיג שם על הרמב"ם ע"ש וכו'. ביאור שם הפלוגתא דאביי ורבא אי בתר שמא אזלינן וכו' ביאור גמרא פרק ג"ה חתיכה של נבילה כו' וכתבו הפוסקים דמזה מוכח דסתם חתיכה הוי חתיכה ר"ל כו' שם יבואר ראייה לדברי הרמב"ם ממסכת ערלה פרק שני ז' כו':

פילפול במה דהעלו ראשונים ואחרונים בס' צ"ח בי"ד דבמין במינו לא אמרינן חוזר וניעור כו' ומישך שייכי להך שא"א לנבילה שתעשה וכו'

ובזה צדקו דברי המג"א כו': פילפול בדברי מ"ש הרמ"א דאזלינן הכל בתר שמא ומה שהשיג עליו הש"ך באריכות ע"ש כו' ראייה לדברי הש"ך ע"ש הוכחה לרמ"א מתוס' פרק ג"ה ע"ש ביאור שם המשנה דע"ז שאל ר"י את ר"י מפני מה אסרוהו גבינות של עכו"ם כו' והשיאו לדבר אחר כו' ישמעאל אחי האיך אתה קורא כי טובים דודיך וכו' וכל הביאור בהאי ענינא הוא לבאר האי משנה הנ"ל: ביאור קושית התוס' מ"ש נבילה אפילו כשירה נמי כו'. ביאור קושית הר"י לוי והרמב"ם כו':

ובזה יובן מה דשאל ר"י הנ"ל וכו': ביאור גמרא דקדושין דנ"מ אם קרבו נסכים במדבר כו'. ביאור הרמב"ם בהלכות מעשה קרבנות דכלי חרס בחטאת טעון שבירה וביאור שם מה שהניחו בעל בה"ז בצ"ע כו'. ביאור שם דברי הרא"ש סוף ע"ז מה דהקשה ע"ד האומרים דלינת לילה משוי' ליה נטל"פ כו'. ותי' על קושיא זו כו'. ביאור הלח"מ בהלכות מ"א דעת הרמב"ם כו'. ביאור הגמרא דבכ"ח לא יועיל הגעלה ע"ש: תם ונשלם שבח לאל בורא עולם: