דלג לתוכן הראשי
כוונות

טור יורה דעה – סימן שסא

תנו רבנן: מבטלין תלמוד תורה להוצאת המת ולכנסת כלה לחופה.

למאן דמתני, פירוש ששימש תלמידי חכמים, אין לו שיעור, אפילו יש עמו כמה אלפים תתבטל בשבילו.

מאן דתני, פירוש שלמד מעצמו, אם יש ששים ריבוא אין צריך להתבטל בשבילו.

למאן דלא קרי ותני, כתב בהלכות גדולות כיון שיש לו מי שיתעסק עמו אין צריך להתבטל בשבילו, ורב נטרונאי כתב דכי ליכא עשרה, מבטלין. וכתב הרמב"ן דטעמא דמסתבר הוא, דהא איכא שורה וקדיש וברכת אבלים דבעי עשרה. וכתב עוד שאין צריך שידע בודאי שיש לו כל צרכו, אלא כיון שיש בעיר מי שראוי לעסוק בו אין צריך לראות אם יש מי שיעסוק בו, אלא כיון שיש מי שיעסוק תלמוד תורה קודם.

יש אומרים שאין צריך לבטל בשביל אשה ותינוק אלא כמאן דלא קרי ותני, ויש אומרים כיון שאינה מצווה לקרות ועושה מה שמוטל עליה וזהירה בלמוד בניה ובעלה, דינה כמאן דקרי ותני, וכן כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל.

כתב הרב רבינו יום טוב מיוני שתינוקות של בית רבן אינן מבטלין בשביל הוצאת המת, שהרי אין מבטלין אפילו לבנין בית המקדש.

וכל זה לא איירי אלא בשעת הוצאתו שצריכין להתבטל ללוותו, אבל כל זמן שמוטל לקוברו אין מבטלין בשבילו תלמוד תורה, אלא אם יש חבורות בעיר שכל אחת מתעסקת יומה, אותה שאינה יומה מותרת בין בתלמוד בין בשאר מלאכות, ובשעת הוצאתו מבטלין תלמוד תורה, אבל בשאר מלאכות, אפילו לא קרי ותני הכל בטלים ובאין ללוותו. ואם אין חבורות בעיר, כל בעלי מלאכות צריכין להתבטל ולהתעסק בו עד שיקבר, אבל מתלמוד תורה אין צריכין להתבטל אלא בשעת הוצאתו כדפרישית.

יש אומרים הא דמבטלין תלמוד תורה להוצאתו היינו דוקא במת מצוה, ולא נהירא, אלא בכל מת נמי איירי.

ירושלמי: רבי אבהו שלח לרבי חנניה בריה לטבריא, פירוש ללמוד, אמרו לו גומל חסד הוא, פירוש שגומל חסד למתים ללוותם, שלח לו "המבלי אין קברים בקסרין שלחתיך לטבריא", שכבר נמנו וגמרו בעליית בית ארזא בלוד התלמוד קודם למעשה. רבנן דקסרין אמרין הדא דתימא בשיש שם מי שיעשה מעשה, אבל אין שם מי שיעשה מעשה, המעשה קודם לתלמוד. והיינו מה שמחלק בגמרא דידן בין אם יש שם כל צרכו או לא.

אמר רחבה אמר רב יהודה אמר רב הרואה מת ואינו מלוהו, עובר משום לועג לרש חרף עושהו, ובר נידוי הוא כדפירשתי לעיל, ולפחות ילוונו ד' אמות, ואם לווהו מה שכרו, עליו הכתוב אומר מלוה ה' חונן דל.

ירושלמי: א"ר יוסי אלין דקיימי מקמי מיתא לא קיימי אלא מקמי אלין דגמלין ליה חסד. וכתב הרי"ץ גיאת: שמע מינה עומדין לפני המת, וכן ראינו חסידים ואנשי מעשה עושים, רצה לומר אפילו במקום שאין צריכין ללוותו צריכין לעמוד מפניו.

וארון העובר ממקום למקום, אם שלדו קיימת צריכים ללוותו כמו בשעת הוצאת המת.

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?