טור יורה דעה – סימן שס

תנו רבנן: מעבירין את המת מלפני הכלה. פירוש, אם פגעו זה בזה בדרך מקדימין הכלה תחילה. והוא הדין נמי להקדים, שאם אין בעיר כדי לזה ולזה, מקדימין ומכניסין הכלה לחופה ואחר כך קוברין המת.

והרמב"ם כתב: מי שהיה לפניו מת וכלה, מניח הכלה ומתעסק במת. וכתב הרמב"ן: ולא נהירא.

ומיהו דוקא הכנסת כלה לחופה קודם לקבורת המת, אבל לאחר שנכנסה לחופה ויש לפניו לנחם אבל ולשמח החתן, תנחומי האבל קודם. וכן הבראת האבל קודם למשתה של חתן. במה דברים אמורים שיש בידו ספוק כדי שניהם, אבל אם אין בידו כדי שניהם, משתה החתן קודם.

המת והמילה, המילה קודמת. וכל זה כשאינו מת מצוה, אבל אם הוא מת מצוה, מת מצוה קודם שהרי הוא דוחה תלמוד תורה ומקרא מגילה וטומאה דכהן ונזיר ופסח ומילה. אין דבר שקודם לו בכל התורה.