טור יורה דעה – סימן שנג

תניא: בראשונה היו מגלין פני עשירים ומכסין פני עניים מפני שמשחירין בשעת בצורת, והיו עניים חיים מתביישין, התקינו שיהיו מכסין פני הכל. בראשונה היו מוציאין עשירים בדרגש ועניים בכליבה והיו עניים חיים מתביישין, התקינו שיהו מוציאין הכל בכליבה. לפיכך אין לשנות לעניים ולעשירים.

אין מניחין ספר תורה על מטתו של חכם. וכבודו של חכם להוציאו דרך פתחים - שלא לשלשלו דרך גגות, ובמטה ראשונה שעשו לצרכו - שלא לשנותו ממטה למטה.

תניא: תינוק כל ל' יום - יוצא בחיק ונקבר באשה אחת ובב' אנשים, אבל לא באיש אחד ובשתי נשים משום ייחוד, ואין עומדים עליו בשורה, ואין אומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים, ואפילו אם קים לן ביה שכלו חדשיו.

מן ל' יום ואילך - יוצא בדלוסקמא, רבי יהודה אומר לא בדלוסקמא הניטלת בכתף אלא בדלוסקמא הניטלת באגפיים, ועומדין עליו בשורה, ואומרים עליו ברכת אבלים ותנחומי אבלים.

בן י"ב חדש - יוצא במטה. רבי עקיבא אומר הוא כבן שנה ואבריו כבן שתים, הוא כבן שתים ואבריו כבן שנה, יוצא במטה. רבי שמעון בן גמליאל אומר היוצא במטה רבים מתעסקין עמו ומצווחין עליו, שאין יוצא במטה אין הרבים מתעסקין עמו ומצווחין עליו. רבי אלעזר בן עזריה אומר את שניכר לרבים רבים מצווחין עליו ומתעסקין בו, שאינו ניכר לרבים אין רבים מתעסקין בו ומצווחין עליו.

לרבי נחשון: תינוקא דאתיליד דהוה בר תרין או תלת או ארבע יומין ומית, הכי רגילין וגמרין כי נח נפשיה דמהלין ליה על קבריה ולא מברכין על המילה, ומסקין ליה שמא, דכי מן שמיא מרחמין והויא תחית המתים והויא ידיעה בינוקא ומבחין ליה לאבוי.

תניא: אין מוציאין המת במטה אלא אם כן היה ראשו ורובו קיים, רבי יהודה אומר השדרה והגולגולת הן רובו.