טור יורה דעה – סימן שמג

מת בעיר, כל בני העיר אסורין במלאכה. ואם יש חבורות בעיר שכל א' מתעסק במתים ביומה, כל א' מותרת ביום שאינו יומה. במה דברים אמורים שלא בשעת הוצאתו, אבל בשעת הוצאתו הכל בטלים כדלקמן. כתב הרי"ץ גיאת: בהלכות מוקי לה דוקא במת מצוה שאין לו קוברין, ולא נהירא, אלא בכל מת איירי.

רב המנונא איקלע למתא שמע קול שיפורא דשכבא וחזי להנך אנשי דעבדי עבידתא אמר בשמתא להוי הנך אנשים לאו שכבא איכא במתא, אמרו ליה חבורתא איכא, כדפרישית. וכתב הרמב"ן: מכאן אני שומע כל הרואה מת ואינו מלוהו עד שיהא לו כל צרכו, בר נידוי הוא.

אין שואלין שלום זה לזה והמת בעיר. במה דברים אמורים בכפר קטן, אבל בעיר גדולה שואלין.