טור יורה דעה – סימן שלה

קוצר דברים לספר תורת האדם שחבר הרב הגדול הרמב"ן, עם קצת דעות אחרות שאכניס בו, ועל כל דבר ודבר אכתוב מסקנת אדוני אבי הרא"ש ז"ל, ועל הסדר שסידר הרב חוץ מהדברים שכתבתי במקומות אחרים.**

אמר ר' יצחק בריה דרב יהודה לעולם יבקש אדם שלא יחלה שאם חלה אומרים לו הבא זכות ותפטר.

וכיון שחלה האדם מצוה על כל אדם לבקרו, שכן מצינו בהקב"ה שמבקר חולים כמו שדרשו בפסוק "וירא אליו ה' באלוני ממרא" מלמד שבא אליו לבקר החולה, וסמכוה אקרא "והודעת להם את הדרך ילכו בה".

ומצוה גדולה היא לבקר, שמתוך כך יבקש עליו רחמים ונמצא כאילו מחיה אותו, וגם מתוך שרואהו מעיין בענינו אם יצטרך לשום דבר משתדל בו להמציאו לו ועושה שיכבדו וירבצו לפניו.

והקרובים נכנסין מיד לבקרו והרחוקים אחר ג' ימים, והחברים כקרובים. ואם קפץ עליו החולי אלו ואלו נכנסין מיד.

ואפילו הגדול ילך לבקר הקטן, ואפילו כמה פעמים ביום, ואפילו בן גילו שנוטל אחד מששים בחליו, וכל המוסיף הרי זה משובח, ובלבד שלא יטריח לו.

ולא ישב על גבי מטה ולא על גבי כסא ולא על ספסל אלא מתעטף ויושב לפניו, שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה שנאמר "ה' יסעדנו על ערש דוי".

ואין מבקרין אותו בג' שעות ראשונות של יום, מפני שכל חולה מיקל עליו חוליו בבקר ולא יחוש לבקש עליו רחמים, וכן לא בג' שעות אחרונות של יום, שאז מכביד עליו חוליו ויתיאש מלבקש עליו רחמים.

וכשמבקש עליו רחמים, אם מבקש לפניו, יכול לבקש בין בכל לשון בין בלשון הקדש, ושלא בפניו לא יבקש אלא בלשון הקדש כשאר תפילות יחיד. ויכלול אותו עם חולי ישראל שיאמר "המקום ירחם עליך בתוך חולי ישראל". ובשבת יאמר "שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא ורחמיו מרובין ושבתו בשלום".

ומזכירין אותו שיתן דעתו על עניניו, דתניא משעלה אדם למטה נכנסין אצלו ואומרים לו לא דברים מחיים ולא דברים ממיתים, שמא הלוית או שמא הלוך אדם, או שמא הפקדת אצל בני אדם או הפקידו אצלך. פירוש אומרים לו שיתן דעתו על עניניו ואל יפחד מפני זה יותר מן המות.

אין מבקרים לא לחולי מעיים ולא לחולי העין ולא לחולי הראש. חולי המעים - משום כיסופא. חולי העין והראש - מפני שהדיבור קשה ליה. הלכך כל חולי דתקיף ליה עלמא וקשה ליה דבורא אין מבקרין אותו בפניו, אלא נכנסין בבית החיצון ושואלין ודורשים בו אם צריכים לכבד ולרבץ לפניו וכיוצא בו, ושומעין צערו ומבקשין עליו רחמים.

מבקרין חולי נכרים מפני דרכי שלום.

תניא: האיש משמש האיש בחולי המעיים אבל לא את האשה, והאשה משמשת האשה והאיש בחולי המעיים.

ראובן שאסר הנאתו על שמעון וחלה שמעון, יכול ליכנס לו ולבקרו. ובמקום שנותנין שכר למי שישב אצל החולה לצוות לו, לא ישב אצלו, אלא מבקרו מעומד. ואם חלה בנו של שמעון, נכנס ראובן לבקרו מעומד אבל לא ישב. חלה בנו, אינו נכנס כלל אלא שואל עליו בשוק.