טור יורה דעה – סימן שכו

שנים שלשו כל אחד ואחד קב לבדו והשיכו יחד, או שנתנו הקמח לנחתום וערבו - אינו מצטרף.

ואפילו שנים שלשו כל אחד קב לבדו - אם נתערבו ואינן מקפידין על תערובתו, אם הוא מין אחד מצטרף. וסתם שנים, מקפידין זה על זה ואינו מצטרף עד שיודע שאינן מקפידין. וסתם אדם אחד, אינו מקפיד ומצטרף עד שיודע שהוא מקפיד. ואם אחד פת קיבר ואחד פת נאה, אפילו של אדם אחד מסתמא מקפיד ואינו מצטרף.

שנים שלשו יחד כל אחד קב וחלקוה והוסיף כל אחד רובע הקב על שלו - פטור. ונראה דהוא הדין נמי באחד, אם לש שני קבין והיה בדעתו לחלק וחלק והוסיף על כל אחד ואחד, שכיון שהיה בו כשיעור נתחייב אע"פ שחלקה אחר כך.

המפריש חלה מהעיסה שאין בה שיעור - אינו כלום, שאין עליה שם חלה. לפיכך שתי עיסות שאין בשום אחד כשיעור והפריש מכל אחד ונתערבו, חייבת בחלה.