טור יורה דעה – סימן שח
הבכור אסור בגיזה ובעבודה.
ואפילו אם עבר וגזזו או תלשו בידו, או אפילו נשר הצמר מעצמו, אסור בהנאה לעולם, לא שנא מת מעצמו לא שנא שחטו אחר כן אפילו על ידי מומחה, אין השחיטה מתרת הצמר שנתלש מחיים. אבל צמר המחובר, השחיטה מתירתו כבשרו.
ואם נתלש מחיים ועודנו מסובך בשאר הצמר - את שנראה כשאר הצמר, ניתר בשחיטה. ואת שאינו נראה כשאר הצמר, כגון שעולה יותר, או שעיקרו הפוך כלפי ראשו כגון שכפוף באמצעיתו ושני ראשין בולטין לחוץ, אין השחיטה מתירו.
וכשבא לשוחטו, יכול לתלוש הצמר של מקום השחיטה כדי לעשות מקום לשחיטה. ודוקא ביד, אבל לא בכלי כדי שלא יהא נראה כגוזז. וכן מותר גם כן לעשותם כשבא לראות מומו.
האורג מלא הסיט חוט מצמר [בכור] בבגד - אם הוא דבר חשוב כגון מעשה צייר, אינו בטל וכולו טעון קבורה. ואם אינו דבר חשוב, בטל ברוב.
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.