טור יורה דעה – סימן רסט

שני אחים שנתגיירו, בין אם הם אחים מן האם ולא מן האב, או שהן אחים מן האם ומן האב – אסורים בכל העריות האסורין לישראל, אף על פי שהיו מותרין להם בגיותן, דלא ליתי לאיחלופי בישראל. הלכך אסור כל אחד באשת חבירו אף על פי שנשאה בגיותו ונתגיירה, אבל אין חייבין עליהם.

ואין חילוק בין אם נולדו שניהם שלא בקדושה, או אם אחד מהם נולד שלא בקדושה והשני הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה. אבל אם האחד נולד שלא בקדושה והשני הורתו ולידתו בקדושה, היה מתיר ר"י, דלא שייך לאיחלופי כיון שהאחד הכל בקדושה והשני הכל שלא בקדושה. ומותר כל אחד בנשי חבירו אפילו נשא לאחר שנתגייר.

וקורבה שמצד האב שלא מן האם – כל העריות האסורין לעובד כוכבים אסורים בהן לאחר שנתגיירו, אף על פי שאין אבות לעובד כוכבים, שלא יאמרו "באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה", כגון אשת אביו לרבי עקיבא ואחות אביו לרבי אליעזר. אבל אחות אביו לרבי עקיבא ואשת אביו לרבי אליעזר – שרו. וכתב אדוני אבי ז"ל: בעל הלכות פסק כרבי עקיבא, ויש פוסקים כרבי אליעזר, עד כאן. ולא הכריע, הלכך טוב להחמיר כדברי שניהם.

נשא אחותו מן האם – יוציא. מן האב – לכתחילה לא יכנוס, ואם כנסה, לא יוציא.

ואסור בחמותו, שאם נתגייר ואשתו עמו, אסור בחמותו אפילו לאחר מיתת אשתו. גם בזה כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: ויש מתירין, ולא הכריע.

ואם כשהיה עובד כוכבים נשא אשה ובתה, או אשה ובת בתה, או אשה ואחותה מן האם – יוציא האחת. אבל אשה ובת בנה, או אשה ואחותה מן האב שנתגיירו – מותר לכתחילה לכנוס שתיהן.

וכל השניות שאסרום חכמים בעריות – מותרים בגרים.

הגיורת שנתגיירו בניה עמה – לא חולצין ולא מייבמין, אפילו הם תאומים, אפילו היה לידתן בקדושה, כיון שאין הורתן בקדושה. אבל חייבים משום אשת אח. אם היה הורתן ולידתן בקדושה – הרי הן כישראל לכל דבר.

ולענין עדות, אפילו אחים מן האם מעידים זה לזה, דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי, וליכא למיחש דאתי לאיחלופי בישראל, שאין מקבלין עדות אלא בבית דין, והם בקיאין בדבר זה.

ולענין דין, גר פסול לדון דיני נפשות. אבל בדיני ממונות דן אפילו ישראל. במה דברים אמורים? בלא כפייה שמקבלו עליו לדון, אבל על ידי כפייה פסול לדון ישראל עד שתהא אמו מישראל. אבל את חבירו גר, כשר לדון אפילו בכפייה. ולחליצה פסול אפילו קבליה עליה, אפילו לחליצת גרים, כגון שהורתו ולידתו בקדושה, עד שיהא אביו ואמו מישראל.