טור יורה דעה – סימן רסא

האב חייב למול את בנו ולא האשה את בנה.

ומיהו אינו חייב כרת אם לא ימולנו, שאין בה כרת אלא בערל עצמו, דכתיב (בראשית יז יד): וערל זכר אשר לא ימול בשר ערלתו ונכרתה.

לא מלו, חייבים בית דין למולו. לא מלוהו בית דין, חייב למול את עצמו לכשיגדיל, ואם לא מל חייב כרת.

כתב הרמב"ם : אין מלין בנו של אדם שלא מדעתו, אלא אם כן עבר ונמנע למולו שבית דין מלין אותו בעל כרחו, נתעלמו בית דין ולא מלוהו חייב למול את עצמו לכשיגדל, ובכל יום שיעבור עליו לכשיגדל מבטל מצות עשה, אבל אינו חייב כרת עד שימות והוא ערל במזיד. עד כאן. ואיני יודע למה אינו באיסור כרת בכל יום שיעבור, וכן כתב הראב"ד, וכי משום התראת ספק פוטרין אותו מן השמים ובכל יום עומד באיסור כרת.