טור יורה דעה – סימן רנט

האומר סלע זו לצדקה, או שאומר הרי עלי סלע לצדקה והפרישו - עד שלא בא ליד גבאי, יכול לשנותו ללוותו לצרכו ויפרע אחר תחתיו. משבא ליד גבאי, אסור בין לו בין לגבאי ללוותו ולפרוע אחר תחתיו. אבל יכולין לשנותו מהדבר שנדר אותו לצרכו לצורך מצוה אחרת, אפילו לא יפרעו אחרת תחתיה.

וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל שצדקות שנתנדבו לצורך בית הכנסת או לצורך בית עלמין, יכולין בני העיר לשנותו לצורך בית המדרש או תלמוד תורה אפילו אם הבעלים מעכבין, אבל לא מתלמוד תורה לצורך בית הכנסת.

כתב הרמב"ם: רוצה הגבאי לצרף המעות לעשותן דינרין, אינו רשאי אלא א"כ אין שם עניים לחלק. היה לעניים הנאה בצירוף המעות ביד גבאי כדי לעשות אחרים וליתן, הרי הגבאי מותר ללוותם ולפורעם, שהצדקה אינו כהקדש שאסור ליהנות בו.

יחיד שהתנדב נר או מנורה לבית הכנסת, אם נשתקע שם בעליה מעליה שאינה נקראת על שמו, יכולין הציבור לשנותה אפילו לדבר הרשות, ואם לא נשתקע שם בעליה מעליה, אין יכולין לשנותה לדבר הרשות, אבל לדבר מצוה יכולין לשנותה. והני מילי בישראל, אבל עכו"ם המתנדב, כל זמן שלא נשתקע שם בעליה מעליה אסור לשנותה אפילו לדבר מצוה.

כתב הרמב"ם: עכו"ם שהתנדב לצורך בדק הבית, אין מקבלין ממנו לכתחילה. ואם נתנו, אין מחזירין. אבל לבית הכנסת מקבלין ממנו לכתחילה, והוא שיאמר בדעת ישראל הפרשתי אותו, ואם לא אמר כן, טעון גניזה שמא בלבו יחשוב לעבודת כוכבים.