טור יורה דעה – סימן קפז
דיני אשה הרואה דם מחמת תשמיש
אשה שרואה דם מחמת תשמיש מיד בכדי שתרד מן המטה, משמשת פעם ראשונה שניה ושלישית. אם בכולן רואה, משם ואילך לא תשמש אלא תתגרש ותינשא לאחר. נישאת לאחר וראתה מחמת תשמיש, משמשת ראשונה שנייה ושלישית, משם ואילך לא תשמש אלא תתגרש ותינשא לשלישי. נישאת לשלישי וראתה מחמת תשמיש, משמשת פעם ראשונה שנייה ושלישית, ראתה בכולן שוב לא תינשא לאחר אלא אסורה לכל עד שתבדוק.
כיצד בודקת? נוטלת שפופרת של אבר ופיה רצוף לתוכה, ונותנת בתוכה מכחול ובראשו מוך, ומכנסת אותו באותו מקום. נמצא דם, בידוע שהוא מן המקור, ואם לאו, בידוע שהוא מן הצדדים ומותרת.
ואם רוצה לבדוק עצמה בעודה תחת הראשון אחר ששימשה ג' פעמים, הרשות בידה. שלא אמרו שתתגרש מן הראשון אלא להקל עליה, להתירה לשני ולשלישי לכל אחד ג' פעמים בלא בדיקה.
ואם שימשה סמוך לוסתה, אנו תולין ראייתה בשביל וסתה ולא חשבינן לה רואה מחמת תשמיש. ואם יש לה מכה באותו מקום, תולין אותה בדם מכתה. ואם דם מכתה משונה מדם ראייתה, אין תולין מדם מכתה. ונאמנת אשה לומר מכה יש לי באותו מקום שדם זה יוצא ממנה.
כתב הראב"ד: והאידנא לא סמכינן אהך בדיקה להתירה. ועוד, אפילו אם הוא ידוע שהוא מן הצדדין, הרי בנות ישראל גזרו על כל רואה טיפת דם כחרדל שצריכה ז' נקיים. ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל, אלא ודאי סמכינן עלה, ואם הוא ידוע שהוא בא מן הצדדים טהורה.
והרמב"ן כתב, שהאידנא אין תולין בדם מכתה, שצריכין אנו לבדוק אם דם מכתה משונה מדם ראייתה, ועכשיו אין אנו בקיאין במראות לידע אם הוא משונה אם לאו. ולא נהירא לאדוני אבי הרא"ש ז"ל אלא תולין מן הסתם לומר שאינו משונה, עד שידוע לנו שהוא משונה על פי חכם שיראה שניהם. וזה יוכל כל אדם לידע אם דומין זה לזה, אף על פי שאין אנו בקיאין במראות דמים טמאים וטהורים, בשני דמים שהן לפניו יוכל להבחין אם הם שוין או משונים במראיתו.
כתוב בספר התרומה, שאם תרצה להתרפאות, צריכה שתתרפא קודם שתתחזק. אבל לאחר שתתחזק, צריך עיון אם תוכל לסמוך על רפואה לשמש אחר כך, אפילו אם הוא רופא מומחה.
כתב הרמב"ן: היו מפחידין אותה פחד פתאום והפילה דם ונתרפא, מותרת לבעלה. ואם חזרה וראתה דם מחמת תשמיש אפילו פעם אחת, בידוע שלא עלתה לה רפואה, והאידנא אין מתירין אותה לאחר שראתה דם. עד כאן.
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.