טור יורה דעה – סימן קלז

כל הכלים האסורין שנשתמש בו ישראל ביין עד שלא הכשירן כראוי, אסור בשתייה ומותר בהנאה, אפילו הוא יבש, כל זמן שלא עבר עליו י"ב חדש.

ומיהו כתב אדוני אבי ז"ל: אם הוא כלי שאינו מכניסו לקיום, לא נאסר אלא א"כ עומד בו יינו של ישראל כ"ד שעות, אבל בדבר שמכניסו לקיום, ייראה מלשון רש"י שנאסר בו היין מיד, דכי היכי שנאסר הכלי ע"י נכרי אפילו לא הכניס בו יינו אלא לפי שעה, הכי נמי נאסר בו יינו של ישראל אפילו לפי שעה.

וכתב הרשב"א: שאם נתן בו קיתון של מים, רואין כל שיש במים כדי לבטל קליפת הקנקן, מותר אפילו בשתייה, שאפילו אם נחשוב הקליפה כיין, הוא מתבטל בתוך ששה חלקים, כדאמרינן לעיל רואין היין כאילו אינו והשאר מים רבים עליו ומבטלין אותו. וכל שכן אם דרך ענבים בגת של נכרי שלא הכשירו, שהרי החרצנים והזגין רבים על הקליפות ומבטלין אותן. וייראה לי שאפילו כן אסור להוציא היין דרך נקבי הברזא, שהנקב אסור והיין יוצא משם צלול מבלי תערובת החרצנים וייאסר שם. עד כאן. וכן התיר רבינו תם יין שנדרך בגת של נכרי שלא הוכשר.

אע"פ שאסור ליתן בהם יין בכלי שנשתמש בהן הנכרי ביין, מותר ליתן בהם מים ושכר ושאר כל מיני משקין, לפי שהיין פוגם אותם, ולא חיישינן שמא יתן בהם יין.