טור אורח חיים – סימן צט

שיכור אל יתפלל עד שיעבור יינו. ואם התפלל, תפילתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל, ואפילו אם עבר זמן התפילה דחשיב כשוגג. שתוי אל יתפלל, ואם התפלל תפילתו תפילה. היכי דמי שיכור והיכי דמי שתוי? שיכור – כל שאינו יכול לדבר לפני המלך, שתוי – כל שיכול לדבר לפני המלך.

ומכל מקום לכתחילה לא יתפלל אפילו אם שתה כדי רביעית עד שיסיר יינו. ודרך מיל, ושינה כל שהוא, מפיגין היין. והני מילי כששתה רביעית, אבל שתה יותר – כל שכן ששינה שוברתו ודרך טורדתו. ופירש בהלכות גדולות: הני מילי במהלך ברגליו; אבל רכוב, ודאי דרך מפיגה היין.

"יין ושכ"ר א"ל תשת" (ויקרא י) — ראשי תיבות: ו'אם ש'תה כ'די ר'ביעית א'סור ל'התפלל. תש"ת — תפילת שיכור תועבה: