טור אורח חיים – סימן צז

ולא יגהק ויפהק, ואם עשאו לרצונו הרי זה מגסי הרוח. ואם צריך לעשותן מתוך אונס, יניח ידו על פיו שלא תראה פתיחתו, ולא יניח ידו על סנטרו כדרך גסי הרוח.

ואסור לו לרוק אם אפשר לו. ואם אי אפשר לו שלא לרוק מבליעו בכסותו. ואם הוא איסטניס ואינו יכול להבליעו בכסותו, זורקו לאחריו או לשמאלו, אבל לא לפניו ולא לימינו.

ואם כינה עוקצתו, ימשמש בבגדיו להסירה כדי שלא תתבטל כוונתו, אבל לא יסירנה בידו.

אם נשמט טליתו ממקומו, יכול למשמש בו להחזירו, אבל אם נפל כולו אינו יכול לחזור ולהתעטף בו דהוי הפסק.

היה לו משוי של ד' קבים על ראשו והגיע שעת תפילה, צריך לפרקו מעליו להתפלל. פחות מכאן, מתפלל ועודנו עליו.