טור אורח חיים – סימן פג

כשם שאסור לקרות כנגד צואה כך אסור לקרות כנגד בית הכסא אפילו אין בו צואה.

ודוקא ישן אבל חדש מבעיא אם מותר לקרות אפילו בתוכו או לא ולא אפשיטא. וכתב הראב"ד כיון דלא אפשיטא אזלינן לקולא דקיימא לן הזמנה לאו מילתא היא, ומשום גזירה או משום בזיון הוא דמבעיא לן הלכך אזלינן לקולא, והרמב"ם ז"ל כתב לחומרא וכן דעת אדוני אבי ז"ל: ודוקא בתוכו אבל כנגדו מותר:

ואם אמר בית זה יהיה לבית הכסא ואמר על בית אחר וגם זה, דינם שוה כבית שהזמינו לבית הכסא. ואם אמר על השני ובית זה ולא אמר גם זה, מבעיא אם הוה דינו כדין הראשון, ויש מפרשים לקולא וקורא בו לכתחילה, והרמב"ם ז"ל כתב לחומרא שאם קרא יצא אבל לכתחילה לא יקרא.

אמר רבא הני בתי כסאות דפרסאי אף על גב דאית בהו צואה כסתומין דמו ומותר לקרות בהן. פירש רש"י שהן בחפירה ופיהן ברחוק ד' אמות מן הגומא והרעי מתגלגל ונופל למרחוק, ומיירי שאין בהן ריח. וכתב ר"י בית הכסא שלנו אף על פי שהן סתומים, רגילים להשתין בהן ואין ראוי לקרות בהן: