טור אורח חיים – סימן תרצא

---פרשנדתא :ואת -דלפון :וקאמר בירושלמי שהיא פסולה אם לא עשה כן.

וצריך להאריך וי"ו דויזתא.

ירושלמי: א"ר יוסי בר בון צריך שיהא איש בריש דפא ואת בסופה שניץ ונחיץ כהדין קנטירא.

נקראת ספר שאם תפרה בחוטי פשתן פסולה, ונקראת איגרת שאם הטיל בה ג' חוטי גידים כשרה, ובלבד שיהו משולשין. משום שיש בו פירושים שונין צריך לצאת ידי כולם לעשות א' בראש היריעה וא' באמצעיתו וא' בסופו וא' בחלק רביעי מכאן וא' בחלק רביעי מכאן. וצריך להיות שיור בראש היריעה ובסופה כשתופרה ביחד שלא יתפור הכל, ובמשהו סגי.

וצריך שיהא כתובה לבדה שלא תהא מחוברת עם הספרים, ואם היא מחוברת עמהם וקרא בה ביחיד יצא, בלבד שתהא נגלית בס"ת אבל בצבור לא יצא. ואם יריעותיה עודפות מעט על שאר היריעות שבספר או חסירות מעט אפילו יצא בה. כתב ב"ה ז"ל: הא דאמרינן בצבור לא יצא - פירוש בבית הכנסת שהוא מקום ציבור ובעי פרסומי ניסא, אבל שלא בבית הכנסת אפילו בי' יצא. ולי נראה דכל י' מקרי ציבור לכל דבר ואין חילוק אם הם בבית הכנסת או לא.

ואם אין מגילה כשירה יש מתירין לקרותה בחומש, כדאמר לענין לולב שיוצא ביבש בשעת הדחק.

כתב ב"ה ז"ל שאם קרא במגילה גזולה יצא.