טור אורח חיים – סימן תרפה

סדר הפרשיות: ראש חדש אדר שחל להיות בשבת, קורין פרשת שקלים, שהיא "כי תשא" (שמות ל יא), שהוא מעניין השקלים, עד "ועשית כיור נחושת" (שם פסוק יח), ומפטיר ביהוידע, "בן שבע שנים" (מלכים ב יב א). ומוציאין שלושה ספרים: באחד קורין שישה בעניינו של יום. בשני קורא אחד בשל ראש חודש, ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים.

ובשבת שנייה מוציאין שני ספרים, וקורא באחד מעניינו של יום, והמפטיר קורא בשני "זכור את אשר עשה לך עמלק" עד סוף סדרא (דברים כה יז-יט). ומפטיר "כה אמר ה'... פקדתי" (שמואל א טו ב).

ובשבת שלישית, שהוא ט"ו באדר, מפסיקין.

ובשבת רביעית, שהוא כ"ב בחודש, פרשת פרה אדומה. באחד קורא הסדר, ובשניה קורא המפטיר פרשת פרה, ומפטיר ביחזקאל: "וזרקתי עליכם מים טהורים".

ובשבת חמישית, שהוא כ"ט בחודש, פרשת "החדש הזה לכם" (שמות יב ב). ומפטירין "בראשון באחד לחדש" (יחזקאל מה יח).

חל ראש חודש אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע, ואפילו בערב שבת, מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו, ומפסיקין בשנייה, כדי שתהא פרשת זכור בשבת הסמוכה לפורים מלפניה.

ואם חל פורים בערב שבת, מקדימין לקרות פרשת זכור בשבת שלפניו, ואז משתנה הסדר.

והנני מפרש הסדר לפי הימים שראוי לקבוע בהם אדר, והם ארבעה ימים: שבת, ויום שני, ויום רביעי, ויום שישי. וסימן זבד"ו.

ואם חל ראש חודש אדר בשבת, אז הסדר כמו שכתבתי לעיל.

ואם חל ראש חודש אדר ביום השני, מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שעברה, שהוא כ"ט בשבט. ובשבת שנייה, שהיא שישה באדר, מפסיקין. ובשבת שלישית, שהיא י"ג בו, פרשת זכור. ובשבת הרביעית, שהיא כ' בו, פרשת פרה. ובשבת חמישית, שהיא כ"ז בו, פרשת החודש.

ואם חל ראש חודש אדר ברביעי, מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שעברה, שהיא כ"ז בשבט. ובשבת שנייה, שהיא ד' באדר, מפסיקין. ובשבת שלישית, שהוא י"א בו, פרשת זכור. ובשבת רביעי, שהוא י"ח בו, פרשת פרה. ובשבת חמישית, שהיא כ"ה בו, פרשת החודש.

ואם חל ראש חודש אדר ביום שישי, מקדימין וקורין פרשת שקלים בשבת שעברה, שהיא כ"ה בשבט. בשבת שנייה, שהיא ב' באדר, מפסיקין. ובשלישית, שהיא ט' בו, פרשת זכור. וברביעית, שהיא י"ו בו, מפסיקין. ובחמישי, שהוא כ"ג בו, פרשת פרה. ובשישית, שהיא ראש חודש ניסן, פרשת החודש.

סימן זט"ו, ב"ו, ד"ד, ובי"ו.

פירוש; כשחל ר"ח אדר בשבת, אז מפסיקין ט"ו בו, וסימן זט"ו. וכשחל ביום ב', אז מפסיקין ו' בו, וסימן ב"ו. וכשחל ביום ד', אז מפסיקין בד' בו, וסימן ד"ד. וכשחל ביום ו', אז מפסיקין ב' בו וי"ו בו, וסימן ובי"ו.

פרשת שקלים כשחל להיות בשבת שב"ואתה תצוה", במקום שהמפטיר עולה למניין שבעה, מוציאין ספר אחד וקורין מ"ואתה תצוה עד "ועשית כיור נחושת". ובמקום שאין המפטיר עולה למניין שבעה, קורא מ"ואתה תצוה" עד סוף סדרא, והשביעי, שהוא מפטיר, חוזר וקורא מ"כי תשא".

ואם חל בשבת ש"בכי תשא" עצמה, במקום שהמפטיר עולה למניין שבעה, קורין שישה מ"כי תשא" עד סוף סדרא, והשביעי, שהוא המפטיר, חוזר וקורא "כי תשא" עד "ועשית כיור". ובמקום שאין המפטיר עולה למניין שבעה, קורין שבעה מ"כי תשא" עד סוף הסדרא, והמפטיר חוזר וקורא מ"כי תשא" עד "ועשית כיור".

ולפי חילוק סדרים שלנו לא יבא כך לעולם.