טור אורח חיים – סימן תרע

מאי חנוכה? דתניא: בכ"ה בכסליו יומי חנוכה תמניא אינון, דלא למספד בהון ודלא למגזר בהון תענית. שכשנכנסו גויים בהיכל, טימאו כל השמנים שבהיכל. וכשגברה יד מלכות בית חשמונאי וניצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא כדי להדליק יום אחד, ונעשה בו נס והדליקו בו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום שמונה ימים טובים בהלל ובהודאה. פירוש, לומר בהן הלל; ולהודות, לומר בו על הניסים בהודאה. אבל מותרין הן בעשיית המלאכה.

ונוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בעוד שהנרות דולקות, ואין להקל להן. וגם אם יש מקומות שנוהגין איסור בכל היום, אין להקל להן, משום דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירם בפניהם.

וקראום "חנוכה", חנו בכ"ה. והיה אומר הר"מ מרוטנבורק ז"ל שריבוי הסעודה שמרבים בהם הן סעודת הרשות, שלא קבעו אלא להלל ולהודות ולא משתה ושמחה.

אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו. ולעיל בהלכות ראש חודש כתבתי אם יש לומר בהן צידוק הדין.