טור אורח חיים – סימן תרסג

בחול המועד מתפללין ערבית שחרית ומנחה כדרכן. ואומר "יעלה ויבא" בעבודה. ולמעלה בהלכות פסח כתבתי אם יש להזכיר בו "יום מקרא קודש הזה".

ונוטלין הלולב ומברכין עליו. וגומרין ההלל. ומקיפין התיבה בכל יום חוץ מבשבת.

ומוציאין ספר תורה וקורין בו ד' בקרבנות החג שבפנחס.

ורבו הדיעות בסדר קריאתן, והעיקר כך הוא, שביום הראשון של חול המועד קורא כהן וביום השני, ולוי וביום השלישי, וישראל חוזר וקורא וביום השלישי, והרביעי קורא ספיקא דיומא שהוא וביום השני וביום השלישי. ובשני קורא כהן וביום הג', ולוי וביום הד', וישראל חוזר וקורא וביום הרביעי, והרביעי חוזר וקורא וביום הג' וביום הד'. וכן כל הימים עד יום שביעי והוא בכלל. ומחזיר ספר תורה למקומו.

ומתפללין תפילת מוסף, ג' ראשונות וג' אחרונות, וקדושת היום באמצע - אתה בחרתנו, ומפני חטאינו, ואומר קדיש.

ואומרים בכל יום בקרבנות המוספין ספיקא דיומא. ביום הא' אומר כאמור "וביום השני פרים בני בקר שנים עשר ואילים שנים כבשים בני שנה ארבע עשר תמימים וביום השלישי פרים עשתי עשר" וגו'. ובשני אומר "וביום השלישי וביום הרביעי". וכן בכל יום. וסימן שלא תטעה, לעולם הפרים והימים ביחד הם י"ד,

ושבת שבחול המועד, ערבית שחרית ומנחה מתפללין כדרכן, ואומר יעלה ויבא בעבודה. ובמוסף ג' ראשונות וג' אחרונות, אתה בחרתנו וקדושת היום באמצע, וכולל עמו השבת לומר "את יום המנוחה הזה ואת יום חג הסוכות הזה", וחותם "מקדש השבת ישראל והזמנים". ומוציאין שני ספרים, וקורין בא' ז' בפרשת כי תשא "ראה אתה אומר אלי", ומפטיר קורא קרבנות של ספיקא דיומא לפי מה שהוא היום, ומפטיר ביחזקאל "ביום בא גוג". ולמעלה בהלכות פסח כתבתי למה מפטירין כך.