טור אורח חיים – סימן ו

ויברך ברכת "אשר יצר" וכו'. "חלולים חלולים", ולא יאמר "חללים חללים". רמז לדבר: "חלולים חלולים" עולה רמ"ח כחשבון אברי האדם (עיין בפרק ו' דאהלות, ושם מונה כל רמ"ח איברים שבאדם).

"אי אפשר להתקיים", כדאיתא במסכת נידה: כל זמן שתינוק במעי אמו, טבורו פתוח ופיו סתום. יצא לאוויר העולם, נפתח הסתום ונסתם הפתוח, שאלמלא כן אי אפשר לעמוד.

"ומפליא לעשות", כדאיתא במדרש: "כי גדול אתה ועושה נפלאות": האדם דומה לנאד מלא רוח, ואם יעשה אדם בנאד נקב כחודה של מחט, הרוח יוצא. והאדם מלא נקבים, ורוחו משתמרת בתוכו; הרי "עושה נפלאות".

ואם הולך מיד לבית הכנסת, ורוצה להמתין מלברך "על נטילת ידיים" עד בואו לבית הכנסת, שיסדר אותם עם שאר ברכות, הרשות בידו. אמנם אם יברך מיד "על נטילת ידיים" ו"אשר יצר", יש אומרים שצריך לומר מיד אחריה "אלהי נשמה" עד "ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים", לפי שהיא סמוכה לברכת "אשר יצר", ולכך אינה פותחת בברוך.

ויש אומרים שאין צריך לומר מיד אחריה; ומה שאינה פותחת בברוך, מפני שהיא ברכת הודאה, כמו ברכת הגשמים שאינה פותחת בברוך. והכי מסתבר, דהכי מוכח בברכות בפרק הרואה, דקאמר: כי מתער משנתיה, לימא אלהי נשמה; ובתר הכי קאמר: וכי משי לידיה, לימא על נטילת ידים. וכן סדרן הרמב"ם ז"ל.