טור אורח חיים – סימן תקעה

סדר תעניות שמתענין בארץ ישראל על הגשמים כך היא.

הגיע י"ז במרחשון ולא ירדו הגשמים, היחידים מתענין - פירוש תלמידי חכמים, מתענין בה"ב. ואוכלין ושותין משחשכה, ומותרין בעשיית מלאכה וברחיצה וסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה. ומפסיקין בר"ח, אע"פ שכבר התחילו להתענות אם פגע בהן ר"ח מפסיקין. וכל תלמיד יכול להחזיק עצמו בחזקת ת"ח ואין בו משום יוהרא, אבל לא שאר העם.

הגיע ר"ח כסליו ולא ירדו הגשמים, ב"ד גוזרין שלש תעניות על הציבור ב' וה' וב'. אוכלין ושותין משתחשך, ומותרין במלאכה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה. ונכנסין לבית הכנסת ומתפללין ומתחננין כבשאר תעניות. כיצד? אחר תפילה של שחרית מעיינין בענין העיר עד חצי היום לבטל עושי רשעה, ודורשין וחוקרין על עוברי עבירות ומבערין אותן, ומכאן ואילך רביע היום קורין, ומפטיר בנביאים בתוכחות מענין הצרות, ורביע האחרון מתפללין ומתחננין.

עברו אלו ולא נענו, ב"ד גוזרין עוד ג' תעניות אחרות ב' וה' וב'. ומפסיקין בהן מבעוד יום כמו ביום הכיפורים. ואסורין במלאכה ביום, אבל בלילה מותרין. ואסורין ברחיצת כל הגוף בחמין, אבל פניו ידיו ורגליו בחמין ורחיצת כל הגוף בצונן מותר. ואסורין בסיכה של תענוג, אבל להעביר הזוהמא מותר. ואסורין בתשמיש המטה, ובנעילת סנדל בעיר, אבל בדרך מותר. ומתפללין בבתי כנסיות ומתפללין כבשאר תעניות.

עברו אלו ולא נענו, ב"ד גוזרין ז' תעניות וב' וה' וב' וה' וב' וה' וב', וכל מה שאסור בג' שלפני אלו אסור אף באלו, ויתירין אלו שמתריעין בהם בשופר על ברכות שמוסיפין בהן. ומתפללין ברחוב העיר, ומורידין זקן להוכיחם, ומוסיפים ו' ברכות בתפילת שחרית ומנחה. ונועלין החנויות, ובשני לעת ערב פותחין מעט כדי שימצאו לקנות לסעודת הלילה, ובחמישי פותחין כל היום משום כבוד השבת. ואם יש לחנות ב' פתחים, פותח אחד ונועל אחד. ואם יש אצטבא לפניו, פותח כדרכו.

ועוברות ומניקות אין מתענות באלו הז' מפני שהם רבים ולא יוכלו לעמוד, ולא בג' ראשונים שעדין א"צ כ"כ, אלא בג' אמצעיות. ומיהו לא יאכלו אלא כדי קיום הולד. והרמב"ם כתב שמתענין באלו הז' ולא בראשונים.

ואם לא נענו אין גוזרין עוד תענית. והני מילי כשמתענין על הגשמים, לפי שכשעברו אלו כבר עברה זמן הגשמים ואין בהם תועלת, אבל על שאר פורעניות מתענין והולכין עד שיענו.

ואע"פ שאין גוזרין עוד תעניות, אבל ממעטין במשא ובמתן, ובבנין של שמחה כגון בית חתנות, אבל כותל של בית חתנות נטוי ליפול יכולין לסותרו ולחזור ולבנותו, וממעטין בנטיעה של שמחה כגון אילן שנוטעין להסתופף בצלו. והרמב"ם ז"ל כתב: בניין של שמחה כגון ציור וכיור, ונטיעה של שמחה כגון הדס ואהלים.

וממעטין בנישואין ואירוסין, אלא א"כ לא קיים פריה ורביה. ובשאלת שלום לחבירו, אלא כבני אדם הנזופין המנודין למקום. ועם הארץ שנותן שלום, מחזירין לו בשפה רפה.

ותלמידי חכמים לבדן מתענים ב' וה' וב' עד שיצא תקופה של ניסן, וכשמתענין, מותרין לאכול בלילה ובמלאכה ובשאר הדברים, ומפסיקין בר"ח.

יצא תקופה של ניסן אין מתענין עוד, שהגשמים סימן קללה הואיל ולא ירדו בתחילת השנה.

וכל זה הסדר כשלא ירדו כלל. אבל ירדו ברביעה ראשונה וצמחו העשבים וכמשו, מתריעין מיד כשמתענין ב' וה' וב', ונוהגין בהן כל חומר שבע אחרונות. אבל יבשו לגמרי, אין מתענין שאין בהן עוד תקנה. וכן אם פסקו הגשמים בין גשם לגשם מ' יום, מתריעין מיד ומתענין עד שירדו הגשמים או שיעבור זמנם.

ירדו לצמחים ולא לאילנות, כגון שירדו מעט בנחת ואין מספיקין לאילנות, מתריעין לפני הפסח, שפסח הוא זמן הוצאת פרח האילנות. ירדו לאילנות ולא לצמחים, כגון שירדו בגבורה, מתריעין מיד. ירדו לצמחים ולאילנות ולא ירדו כדי למלאות בהן הבורות לשתייה, מתריעין עליהם לפני החג עד שירדו כדי מילוי הבורות. ואם אין להם מים לשתייה, מתריעין עליהם מיד. וכולם אין מתריעין עליהם אלא במקום הצריך להם.

כתב הרמב"ם ז"ל הני מילי בארץ ישראל, אבל מקומות שעונות גשמים שלהם קודם י"ז במרחשון או אחריו, כשיגיע זמנן ולא ירדו גשמים, יחידים מתענין ב' וה' וב' ומפסיקין בראשי חדשים חנוכה ופורים ושוהין אח"כ כמו ז' ימים, לא ירדו גשמים, ב"ד גוזרין על הצבור שלש תעניות על הסדר שאמרנו. וכל תענית שגוזרין על הצבור בחוץ לארץ, אוכלין בו בלילה ודינו כשאר התענית, שאין גוזרין על הצבור תענית כמו ביום הכיפורים אלא בא"י לבד.

היו מתענין על הגשמים ונענו, כמה ירדו ויהיו פוסקין? משיכנסו בעומק הארץ החריבה טפח ובבינונית שני טפחים ובעבודה שלשה טפחים. ואם התחילו אחר חצות, ישלימו אותו היום. ואם התחילו לירד קודם חצות, לא ישלימו אלא יאכלו וישתו ויעשו יום טוב, ולערב יתקבצו ויאמרו הלל הגדול.