טור אורח חיים – סימן תקיג

ביצה שנולדה בשבת ויום טוב, אסור ליגע בה וכל שכן שלא לאוכלה.

ואפילו ספק נולדה ביום טוב או בחול אסורה.

ואפילו נתערבה באלף כולן אסורות.

ואבי העזרי אסר אפילו התבשיל שנעשה בספק ביצה שנולדה ביום טוב, וכן כתב הרב רבינו מאיר מרוטנבורג.

ולפי מה שפירש רבינו תם דהא דאמרינן 'דבר שיש לו מתירין לא בטיל' - דוקא כשהוא בעין אבל טעמו בטל בששים, היה נראה שהתבשיל מותר, כיון שלא נתכוין לבטלה.

ומותר לכפות עליה כלי שלא תשבר, ובלבד שלא יגע בה הכלי.

וביום טוב שני מותרת, בשני ימים טובים של גליות.

אבל בשני ימים טובים של ראש השנה, או משבת ליום טוב של אחריו, או מיום טוב שלפני השבת לשבת, אסורה בשני.

ביצה שיצאה רובה מערב יום טוב וחזרה ויצאה ביום טוב - מותרת, דחשיב לידה משיצאה רובה.

הלכך אפילו בדק בקינה של תרנגולת מערב יום טוב סמוך לחשיכה, ולא מצא בה ביצים, ולמחר השכים ומצא בה ביצים - מותרות.

שתרנגולת אינה יולדת בלילה ובודאי מאתמול ילדה.

אף על פי שבדק אתמול ולא מצא בה - אנו תולין שמאתמול יצא רובה וחזרה.

וכגון דאיכא זכר בהדה, ואפילו עד ששים בתי.

ובלבד שלא יפסיק נהר שאין בו גשר - שאז אינה יולדת בלילה.

אבל אי ליכא זכר בהדה - לא, שאז יולדת בלילה.

ואם לא בדק מערב יום טוב - אפילו אי ליכא זכר בהדה שריא, דתלינן דמאתמול היתה שם, דאף בלא זכר רובן יולדות ביום.

הלכך - מותר ליקח ביצים מן הגוי בליל ראשון של יום טוב, דתלינן לערב יום טוב ילדה.

וכן בליל שני בשני ימים טובים של גליות.

אבל לא בליל שני של ראש השנה, ולא בליל ראשון של יוב טוב שאחר השבת, דאימור מאתמול הוה.

השוחט תרנגולת ומצא בה ביצים גמורות - מותרות.

ואפילו ביום טוב של אחר השבת.

אפרוח שנולד ביום טוב -

יש מתירין.

והגאונים אוסרין, וגם רי"ף אוסר.

ואם נולדה בשבת -

כתב אחי הרב רבינו יחיאל ז"ל - שאסור ביום טוב שלאחריו משום הכנה.

דודאי שייך ביה הכנה דבעודו בקליפתו לא היה ראוי לכלום.