טור אורח חיים – סימן תקיב

אין מבשלין לצורך אינו יהודי ביום טוב.

הלכך אפילו להזמינו אסור שמא ירבה בשבילו.

ודוקא להזמינו - דכיון שרוצה לכבדו חיישינן שמא ירבה בשבילו.

אבל לעבדו ושפחתו בביתו, וכן שליח השלוח לו - מותר להאכילם עמו, ולא חיישינן שמא ירבה בשבילם.

כתב הרמב"ם: אבל אם בא האינו יהודי מאליו אוכל עמו שכבר הכינוהו.

ואינו נראה - דאף על פי שכבר הכינוהו, אכתי איכא למיחש שמא ירבה בשבילו אם הוא חשוב וראוי לכך.

אלא צריך שיאמר לו 'אם יספיק לך במה שהכננו לעצמינו בוא ואכול'.

אנשים אינם יהודים שמוטל על בני העיר לאפות להן - אסור לאפות להן ביום טוב.

אפילו אם אינן מקפידין אם יאכל הישראל ממה שהוא אוכל.

ובהלכות גדולות התיר אם אינן מקפידין.

וכן כתב הרמב"ם: אנשים אינם יהודים שנתנו קמח שלהם לישראל לאפות להן, אם אינן מקפידין שהישראל אוכל ממנו מותר לאפות להם.

ואינו כן לפי גירסת הגמרא שלנו.

וכשם שאסור לבשל לצורך אינו יהודי, כך אסרו לבשל לצורך בהמה.

ודוקא בישול ואפייה, אבל לטלטל מזונות וליתן לפניהם מותר אפילו בשבת.

ואבי העזרי והרב רבינו זרחיה הלוי כתבו שמותר לבשל לצורך בהמה.

ולא נהירא לאדוני אבי ז"ל.