דלג לתוכן הראשי
כוונות

טור אורח חיים – סימן תפט

ספירת העומר

ערבית אחר התפילה מתחילין לספור העומר, שזמנו מתחילת ליל ט"ז בניסן, ומונה והולך מ"ט יום. וזמן הספירה מתחילת הלילה, ואפילו אינו לילה ממש אלא ספק חשיכה יכולין לספור. שכח לספור בתחילת הלילה, הולך וסופר כל הלילה. ומצוה על כל אחד ואחד לספור לעצמו.

וצריך לספור מעומד, ולברך תחילה. וסופר הימים והשבועות. כיצד? ביום הראשון עומד ומברך "על ספירת העומר", "היום יום אחד", עד שמגיע לשבעה ימים ואז יאמר: "היום שבעה ימים שהם שבוע אחד". וביום שמונה יאמר: "היום שמונה ימים שהם שבוע אחד ויום אחד", עד שיגיע לי"ד, יאמר: "היום ארבעה עשר ימים שהם ב' שבועות", וכן לעולם. וכתב אבי העזרי: יש אומרים שאין צריך למנות הימים, רק עד שיגיע לשבוע, כגון: "היום יום אחד" עד שיגיע לשבעה ימים, ואז יאמר: "היום שבעה ימים שהם שבוע אחד", אבל מכאן ואילך אין צריך למנות ימים של שבוע שעברה עם השבוע הבא, אלא ביום שמונה יאמר: "היום שבוע אחד ויום אחד" ואין צריך לומר "היום שמונה ימים", שכבר מנאם בשבוע שעבר, וכן ביום ט', עד שיגיע לי"ד יאמר: "היום ארבעה עשר ימים שהם שני שבועות", וביום ט"ו יאמר: "היום ב' שבועות ויום אחד", וכן לעולם. ויש אומרים שאין להזכיר השבועות אלא בסוף השבוע, כגון ביום ז' יאמר: "היום ז' ימים שהן שבוע אחד", וביום ח' אינו אומר אלא "היום ח' ימים" עד שיגיע לי"ד, וכן לעולם. וכאשר כתבתי כן נהגו וכן עיקר:

וכתב עוד אבי העזרי: היכא דפתח ואמר: "ברוך אתה י"י אלהינו מלך העולם" אדעתא דלימא "היום ארבעה", שהוא סבור שהם ארבעה, ונזכר וסיים בחמש והן חמשה, מי אזלינן בתר פתיחה, וכיון דפתח אדעתא דלימא ארבעה לא נפיק, או דלמא בתר חתימה אזלינן, וכדין חתים ונפיק? אי נמי איפכא, הם ד' ופתח אדעתא דלימא ארבעה, וטעה וסיים בה', מי אזלינן בתר פתיחה ונפיק, או בתר חתימה ולא נפיק? ומסתברא דבתרווייהו לא נפיק, דבעיא פתיחה וחתימה ודאי.

אם אינו יודע החשבון, ופתח אדעתא דליסיים כמו שישמע מחבירו, ושתק עד שישמע מחבירו וסיים כמוהו, יצא, דפתיחה וחתימה איכא, עד כאן:

כתב בעל הלכות גדולות, שאם שכח לברך כל הלילה, שיספור ביום. ואינו נראה לר"י. ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב שיספור ביום בלא ברכה. כתב עוד בה"ג, שאם שכח לברך באחד מן הימים, שלא יברך עוד בימים שלאחריו. ורב סעדיה כתב, שאם שכח באחד מן הימים יברך בימים שלאחריו, חוץ מלילה הראשון, שאם שכח ולא בירך בו שלא יברך עוד. ורב האי כתב, בין בלילה הראשון בין בשאר לילות, אם שכח ולא בירך בו יברך בשאר לילות, וכן כתב הר"י:

אסור לאכול חדש אף בזמן הזה עד תחילת ליל י"ח בניסן, לא שנא לחם ולא שנא קלי ולא שנא כרמל:

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?