טור אורח חיים – סימן לח

חולה מעיים ונשים ועבדים פטורין. אבֵל ביום הראשון פטור, מכאן ואילך חייב, אפילו באו פנים חדשות. תשעה באב חייב בהן:

חתן ושושביניו וכל בני חופה, פטורין מתפילה ותפילין וחייבין בקריאת שמע. וכותבי ספרים תפילין ומזוזות, הם ותגריהם ותגרי תגריהם וכל העוסקין במלאכת שמים, פטורין מקריאת שמע ומתפילה ומתפילין ומכל המצוות:

כתב הרמב"ם: המצטער, שאין דעתו נכונה, פטור מהם, שאין יכול לכוין דעתו שלא יסיח מהם:

גרסינן במכילתא: "לזכרון בין עיניך", מכאן אמרו: המניח תפילין כקורא בתורה, והקורא בתורה פטור מן התפילין. וכתב רב שמואל בר חפני: ליתא להך ברייתא, דהא רבנן קשישי דתורתן אומנתן מניחין תפילין ומברכין עליהן, ואי לאו דחובה הוא, לא הוו מברכין עליהן. ובעל העיטור כתב: ומסתברא לן דהקורא בתורה קאמר ולא בתלמוד, ואינהו בגמרא עסקי, עד כאן. ואין נראה לי לחלק, דהא לעניין ברכות התורה קאמר בפרק קמא דברכות דאית להו חד דינא.

אמר רבא: אסור למיחלץ תפילין קמי רביה, דכתיב: "וירם יד במלך", ואמר רבי יוחנן: שחלץ תפילין לפניו. ומאי תקנתיה? לכרוך רביה ברישא והדר כרכי תלמידים.

אמר רבא: לא כשר לאנוחי תפילין אלא למאן דקרי תורה נביאים וכתובים. תורה במאי? בספר בראשית פסוק אחד. בנביאים במאי? בספר שמואל פסוק אחד. בכתובים במאי? בספר תהלים פסוק אחד. בתלמוד תמניא. מיתיבי, מנא לן? דתנן: שמואל הקטן אומר, בן עשר שנים למקרא, בן י"ג למצוות. אמר אביי: והוא דידע לתרגומי בכולהו:

היה צריך לתפילין ומזוזה ואין ידו משגת לקנות שניהן, תפילין קודמין: