דלג לתוכן הראשי
כוונות

טור אורח חיים – סימן לז

הלכות תפילין

גדולה מצות תפילין, שכל המניחן מאריך ימים, שנאמר: "ה' עליהם יחיו". ואמר רבא: כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל, מובטח לו שהוא בן העולם הבא. ואמר אביי: מערב אני בו שאין אש של גיהנם שולט בו. רב פפא אמר: מערב אני בו שכל עונותיו נמחלין. וכל מי שאינו מניחן הוא בכלל פושעי ישראל בגופן. לכך צריך כל אדם להיות זריז בהן:

מצותן להיותן עליו כל היום, אבל מפני שצריכין גוף נקי, שלא יפיח בהם, וצריך שלא יסיח דעתו מהן בעודן עליו, ואין כל אדם יכול ליזהר בהן, על כן נהגו שלא להניחם כל היום. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהן להניחן בשעת קריאת שמע ותפילה:

קטן היודע לשמור תפילין, אביו חייב לקנות לו תפילין לחנכו:

מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?