טור אורח חיים – סימן שסד

מבוי המפולש בשני ראשין לרה"ר, צריך צורת הפתח מכאן ולחי או קורה מכאן. ובהכי מיהא סגי, לא שנא אם הוא מפולש בשני ראשיו לר"ה, או צד אחד לר"ה וצדו השנית לכרמלית.

אבל אם צד אחד פתוח לר"ה וצדו השנייה לחצר שאינה מעורבת, אין צריך צורת הפתח, אלא לחי או קורה בשני ראשון.

ורשות הרבים עצמה, דהיינו רחב י"ו אמה מפולש משער לשער, וששים ריבוא עוברין בו, אינו ניתר אלא בדלתות. וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל והוא דננעלות בלילה. והרמב"ם ז"ל כתב: ואינן צריכין לנעול בלילה אבל צריך שיהו ראוין לנעול, היו משוקעות בעפר מפנה אותן ומתקנן לנעול. וכן נראה מסוגית ההלכה.

ולאחר שעשה לה דלתות, חשובה כולה כחצר אחד ואין מבואותיו צריכין תיקון.

ור"י כתב: מבוי שרחב י"ג אמות ושליש, ושני ראשיו מפולשין לר"ה הרחב י"ו אמות, דינו כר"ה וצריך דלתות.

מבוי עקום כמין דלת כזה, דינו כאילו היה מפולש בעקמימות, וצריך צורת הפתח בעקמימותו, ובשני ראשיו לכל אחד לחי או קורה, או צורת הפתח בכל אחד משני ראשיו, ולחי או קורה בעקמימותו.

ואם עשוי כמין ח', צריך צורת הפתח בשני עקמימותיו, ובשני ראשיו לחי או קורה.

והעשוי כנדל - פירוש מבוי גדול שהרבה מבואות קטנות פתוחין לו וראשם השנייה פתוחות לר"ה כזה, אפילו אין פתחי הקטנים שמכאן ומכאן מכוונין זה כנגד זה, עושה לכל אחד במקום פתיחתו לגדול צורת הפתח מצד אחד, ובראשו השני הפתוח לר"ה לחי או קורה. ובמבוי הגדול, אם הוא מפולש, עושה צורת הפתח מצד אחד ומצדו השני לחי או קורה. ואם הוא סתום, עושה לחי או קורה בראשו.