טור אורח חיים – סימן ל

זמן הנחתם בבוקר – משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת ברחוק ארבע אמות ויכירנו. *אף על גב דקיימא לן: לילה זמן תפילין, אלא שאין מורין כן – היינו לעניין שאם היו בראשו וחשכה, שאין צריך לחלצן. אבל לכתחילה אין להניחם קודם הזמן הזה. *ואם צריך לילך לדרך, יכול להניחם קודם זמנם בלא ברכה, וכשיגיע זמנם ימשמש בהם ויברך. והרב רבינו פרץ כתב: כיון דקיימא לן דלילה זמן תפילין הוא, אלא שאין להניחם בלילה משום גזרה שמא יישן בהם, מי שרוצה לצאת לדרך יכול להניחם קודם זמנן ולברך עליהם מיד. ואדוני אבי הרא״ש ז״ל (ה״ק תפילין סימן ט״ז) לא כתב כן. *היה בא בדרך ותפילין בראשו, ושקעה עליו חמה – יניח ידו עליהם עד שיגיע לביתו. ואם יש בית קרוב לחומה שמשתמרין שם, חולצם ומניחם שם. היה יושב בבית המדרש ותפילין בראשו וקדש עליו היום, מניח ידו עליהם עד שמגיע לביתו.