טור אורח חיים – סימן כט

ולא יברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו לשמור חקיו" כשמסירם, שאין הלכה כבני מערבא שהיו מברכין "לשמור חקיו" בשעת הסרתם, מפני שסוברין שלילה לאו זמן תפילין הוא, ודורשים אותו מ-"ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה", שדורשים ימים ולא לילות. ואנן קיימא לן לילה זמן תפילין הוא, הילכך אין לברך אפילו כשיסירם בלילה.1 ואפילו בערב שבת בין השמשות שצריך אז להסירם - אין לברך; שמה שצריך אז להסירם, לא מ-"ושמרת" אנו למדין אותו, אלא משום דכתיב בהן "והיו לאות על ידך", ושבת ויום טוב אין צריכין אות, הילכך אין לברך כלל.1 וראיתי כתוב על שם רב האי גאון: הרשות בידו אם ירצה לברך. ואני תמה, דוודאי כיון שאינו חייב לברך, אם יברך הוי ברכה לבטלה.