טור אורח חיים – סימן רמב

גרסינן בפרק כל כתבי: אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלא מצרים, רב נחמן בר יצחק אמר אף ניצול משיעבוד מלכיות, א״ר יהודה אמר רב כל המענג שבת נותנין לו משאלות לבו, וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד ע״ז כאנוש מוחלין לו, אמר רב יהודה א"ר אלמלי שמרו ישראל שבת ראשונה כהלכתה לא שלטה בהם וכו', ארשב"י אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות מיד נגאלין.

גרסינן בפסחים בפרק אלו דברים: אמר רבה הכל מודים בשבת דבעינן לכם דכתיב וקראת לשבת עונג. פירוש משום דבחד קרא כתיב עצרת תהיה לכם ובקרא אחרינא כתיב עצרת לה' אלקיך, ופליגי בה רבי אליעזר ורבי יהושע, רבי אליעזר סבר או כולו לכם - פירוש לאכול ולשתות ולשמוח בו, או כולו לה' - פירוש ללמוד ולשנות, רבי יהושע סבר חלקהו חציו לה' וחציו לכם. וקאמר דבשבת כ"ע מודו דבעינן נמי לכם.

והא דאמר ר"ע עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות, היינו בדלא אפשר ליה, אבל אפשר ליה צריך לכבדו ככל יכלתו, דגרסינן בפרק כל כתבי (קיט.): עשירים שבכל הארצות במה הם זוכים, במה שמכבדים את השבת. וגרסינן נמי בההוא פירקא (קיח:) במה מענגו בדגים גדולים וראשי שומין ותבשיל של תרדין, והא דא"ר חייא בר אשי א"ר אפילו דבר מועט ועשאו לכבוד שבת הוי עונג ואמר רב פפא אפילו כסא דהרסנא, היינו למי שהשעה דחוקה לו.

וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אדוני אבי ז"ל כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו, ולא השיבני דבר ברור. אחר כך מצאתי בפרקי אבות לרש"י שפירש על ההיא משנה דר"י בן תימא אומר הוי עז כנמר, שכתב וז"ל: תכף לאותה משנה רבי עקיבא אומר עשה שבתך חול שנויה ההיא דבן תימא לאורויי דר"ע לא אמר אלא למי שהשעה דחוקה לו ביותר אבל צריך אדם לזרז עצמו כנמר וכנשר לכבד שבתות ביותר ע"כ.

על כן צריך כל אדם לצמצם בשאר ימים כדי לכבד השבת. ואל יאמר היאך אחסר פרנסתי, כי אדרבא אם יוסיף יוסיפו לו, כדקתני תחליפא אחוה דרבנאי חוזאה כל פרנסתו של אדם קצובה לו מראש השנה לראש השנה חוץ מהוצאת שבת ויום טוב והוצאת בניו לתלמוד תורה אם מוסיף יוסיפו לו. ואמרינן נמי גבי הוצאת שבת ויום טוב אומר הקדוש ברוך הוא בני לוו עלי ואני פורע. וכיון שכן הוא אל ידאג כי נאמן בעל חובו לפרוע לו חובו.

גרסינן במסכת י"ט בפ"ב: אמרו עליו על שמאי הזקן שכל ימיו היה אוכל לכבוד שבת היה מוצא בהמה נאה היה אומר זו לשבת למחר מצא נאה הימנה מניח השנייה ואוכל הראשונה אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה בו שכל מעשיו לשם שמים שנאמר ברוך אדני יום יום. ותניא נמי הכי בית שמאי אומרים מחד בשבתא לשבתך ובה"א ברוך אדני יום יום.

עשר תקנות תקן עזרא, ואחת מהן שיהו מכבסין בגדיהם בחמישי בשבת לכבוד שבת.

ועתה אסדר כל הדברים שהם קודם השבת לצורך השבת.