טור אורח חיים – סימן רא

גדול מברך אפילו בא בסוף. ואם רוצה ליתן רשות לקטן לברך, רשאי.

והני מילי כשאין שם אורח, אבל אם יש שם אורח הוא מברך אפילו אם הוא קטן כדי שיברך לבעל הבית.

ומה ברכה מברכו "יהי רצון מלפני אבינו שבשמים שלא יבוש ולא יכלם בעל הבית הזה לא בעולם הזה ולא בעוה"ב ויצליח בכל נכסיו ויהיו נכסיו מוצלחים וקרובים לעיר ואל ישלוט שטן במעשה ידיו ואל יזדקר לפניו שום דבר חטא הרהור ועון מעתה ועד עולם".

ואם בע"ב רוצה לוותר על ברכתו ולברך בהמ"ז בעצמו, רשאי.

גרסינן בפרק בני העיר: אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן כל ת"ח שמברך לפניו אפילו כהן גדול עם הארץ, אותו ת"ח חייב מיתה בידי שמים, שנאמר משנאי אהבו מות אל תקרי משנאי אלא משניאי. אבל כהן ת"ח, צריך להקדימו שנאמר וקדשתו לכל דבר שבקדושה כגון לפתוח ראשון ולברך ראשון. ואם ירצה ליתן רשות לישראל לברך רשאי.

גרסינן בירושלמי: אמר ריב"ל מימי לא ברכתי לפני כהן ולא בירך ישראל לפני, וריב"ל לוי היה ויראה לכאורה שיש ללוי דין קדימה לברך לפני ישראל במקום שאין שם כהן. והר"מ מרוטנבורג כתב שאין לו דין קדימה, והא דקאמר שלא בירך ישראל לפניו, מצד גדולתו ולא מצד לויה.

גרסינן בפרק הרואה : ג' דברים מקצרין ימיו של אדם וחד מינייהו מי שנותנים לו לברך ואינו מברך, ולא עוד אלא שצריך לחזור אחריו, כדאמר ליה רב הונא לרבה בריה חטוף ובריך.

אגב אורחיה אפרש שאר ברכות שאינן בתוך הסעודה.