טור אורח חיים – סימן ב

וימהר לקום בזריזות. ולא ילבש מיושב, אלא יקח חלוקו ויכניס בו ראשו וזרועותיו בעודנו שוכב, ונמצא כשיקום שהוא מכוסה, כמו שהיה מתפאר רבי יוסי: "מעולם לא ראו קורות ביתי שפת חלוקי". ואל יאמר: "הנני בחדרי חדרים; מי יודעני ומי רואני?" כי הקב"ה מלא כל העולם כבודו, אשר לפניו חשיכה כאורה.

וידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו, שלא יהפוך הפנימי לחוץ, כדאיתא בשבת בפרק אלו קשרים: "אמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם? המדקדק בחלוקו להפכו כדרכו".

וכשינעול מנעליו, ינעול של ימין תחילה, ולא יקשרנו; ואחר כך ינעול של שמאל, ויקשרנו, ויחזור ויקשור של ימין. דאמר רבי יוחנן: "כתפילין, כך מנעלין; מה תפילין בשמאל, אף מנעל, נועל של שמאל תחילה". ותניא בברייתא: "נועל של ימין תחילה". הלכך, לצאת ידי שניהם, נועל של ימין תחילה, וקושר של שמאל תחלה.

ויקום וילך בכפיפת קומה, כדאיתא פרק קמא דקידושין: "אמר רבי יהושע בן לוי: אסור לילך בקומה זקופה, שנאמר: מלא כל הארץ כבודו". ויכסה ראשו, כדאיתא נמי התם: "רב הונא לא אזיל ארבע אמות בגילוי הראש. אמר: שכינה למעלה מראשי".

ויבדוק נקביו, דאמר רבי יוחנן: "הרוצה לקבל עליו עול מלכות שמים שלמה, יפנה, ויטול ידיו, ויניח תפילין, ויקרא קריאת שמע ויתפלל".