טור אורח חיים – סימן קעז
למהדורה מנוקדת:** טור מנוקד אורח חיים קעז
אמר רב פפא: הלכתא, דברים הבאים מחמת הסעודה בתוך הסעודה - אין טעונין ברכה לפניהם ולא לאחריהם, כגון בשר ודגים וביצים וירקות וגבינה ודייסא, לא מבעיא אם מלפת בהן הפת שאין צריך לברך עליהן, אלא אפילו אם אוכל אותן בלא פת אין טעונין ברכה לפניהם - דברכת הפת פוטרתן, ולא לאחריהם - דברכת המזון פוטרתן.
דברים הבאים בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה - כגון תאנים וענבים וכל מיני פירות, ומיקרו שלא מחמת הסעודה, לפי שאינם כמו בשר ודגים ומיני מלוחים שרגילין לבא לעיקר הסעודה, טעונים ברכה לפניהם - דברכת המוציא אינו פוטרן דלאו מעיקר הסעודה הם, ולא לאחריהם - דברכת המזון פוטר כל מה שאוכל בסעודה.
לאחר הסעודה - פירוש: כל מה שהזכרנו למעלה, בין הבאים מחמת הסעודה, בין הבאים שלא מחמת הסעודה, אם הביאם לאחר סעודה קודם ברכת המזון, כמו שרגילין בסעודות גדולות שלאחר שמושכין ידיהן מן הפת מסירין אותו ועורכין השולחן בפירות ובמיני מגדים וקובעין עצמן לשתות, כל מה שמביאין אז - בין דברים הבאים מחמת הסעודה בין שלא מחמת הסעודה - טעונין ברכה בין לפניהם בין לאחריהם, דהמוציא וברכת המזון אין פוטרין אלא מה שאוכלין בתוך עיקר הסעודה.
וכתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל: יש להסתפק במי שקובע סעודתו על הפירות, אם אכל מהן תחילה מעט בלא פת, אם יש לברך עליהם, וסברא הוא שלא יברך עליהם דלדידיה הוו השתא באין מחמת הסעודה, דכיון שעיקר סעודתו סומך עליהם, פת פוטרן אפילו אם אוכל מהם מעט בלא פת. אבל כשמביאין לו פירות באמצע סעודה ואין עיקר הסעודה עליהן, אף על פי שמלפת בהם הפת, אם אוכל מהם תחילה מעט בלא פת צריך לברך עליהם.
מקור הטקסט: ויקיטקסט (CC BY-SA 4.0). הספר עצמו בנחלת הכלל.