טור אורח חיים – סימן קעה

הביאו להם יין אחר, מברכין הטוב והמטיב.

ולאו דוקא הביאו להם עתה מחדש, אלא הוא הדין אם היה לו מתחילה שני מיני יינות מברך על השני הטוב והמטיב.

ופירש רשב"ם - דוקא שיודע שהשני משובח מן הראשון.

והתוספות מפרשים - אפילו סתמא שאינו יודע אם הוא משובח אם לאו יש לו לברך, אלא אם כן יודע שהוא גרוע יותר ממנו.

ואין לו לברך הטוב והמטיב אלא אם כן יש אחר עמו, אבל אם הוא לבדו לא.

ויש אומרים: כיון שאין מברכין הטוב והמטיב ביחיד, אף על פי שעל היין שבתוך הסעודה כל אחד מברך לעצמו, הטוב והמטיב אחד מברך לכולם, שאם היה כל אחד מברך לעצמו הוי כל חד וחד יחיד.

ולא נהירא - דמטעמא דאמרינן בבורא פרי הגפן כל אחד מברך לעצמו משום שאין בית הבליעה פנוי, האי טעמא נמי שייך בהטוב והמטיב, ואף על פי שכל אחד ואחד מברך לעצמו, כיון שאחר שותה ונהנה עמו מאותו המין קרינן ביה שפיר 'הטוב' - לדידיה, 'והמטיב' - לאחריני.

אבל היו מסובין לשתות בלא אכילה, אחד מברך לכולם.

כתב הרב רבינו פרץ בשם רבותיו: יין של שתי חביות והכל ממין אחד, אם בתוך ארבעים יום לבצירתו שמוהו בשני כלים מברכין עליו הטוב והמטיב, ואם לאחר ארבעים יום חלקוהו אין מברכין עליו הואיל והכל מגפן (ס"א ממין) אחד הוא.