טור חושן משפט – סימן כד

אין נזקקין אלא לתובע תחילה. ואי זיילי נכסי דנתבע, נזקקין לו תחילה.

פירש רש"י: כגון ראובן תובע משמעון מנה שהלוהו בשטר בענין שאין שמעון נאמן לטעון פרעתי, ושמעון משיב "תפשת משלי, החזר לי מה שתפשת", או "משכון היה לי בידך ונפחת מדמיו", בתחילה נזקקין לטענות ראובן ומוציאין לו המנה ואחר כך נזקקין לטענת שמעון לדון על התפישה ועל המשכון, ואי זיילי נכסי שמעון אם היה צריך למכור נכסיו, או שיש לו קונים לחפץ שתובע מראובן ואם לא ידונו לו להוציאו מידו ילכו מכאן ויצטרך למוכרו בזול, נזקקין לו תחילה.

ומיירי כגון ששמעון הנתבע אמר שיש לו עדים פלוני ופלוני שיודעין שהוא כדבריו רק שאינן מצויין לו להביא עד אחר שלשים יום, ואנן ידעינן שאומר אמת שפלוני ופלוני יודעין בדבר, שאם לא כן, אפילו אם זיילי נכסיה אין ממתינין לו יותר משלשים יום. ואילו אמר להביא העדים תוך שלשים יום, פשיטא דממתינין לו אפילו אי לא זיילי, כדין כל נתבע שנותנין לו זמן שלשים יום להביא ראיה.

ועוד כתב אדוני אבי הרא"ש ז"ל שנפקא מיניה אפילו אם אמר להביא העדים תוך שלשים יום, נזקקין לתובע תחילה מיד לפסוק הדין, ואם יביא עדים תוך שלשים יום יסתור הדין, ואם לא יביא אותו נמצא שהתחילו שלשים יום שנותנין לו פרעון מזמן הראשון שנפסק הדין.

וריב"א כתב דנזקקין לתובע תחילה מיירי כדי לשמוע דבריו ולקבל עדותו תחילה, ונפקא מינה אפילו ימותו עדיו של נתבע או ילכו למדינת הים בעוד שמקבלין עדותו של תובע.

והראב"ד פירש נזקקין לתובע תחילה כגון ראובן שתבע שמעון לדין ולא מצא עדים לדבריו, והדין נוטה לדברי שמעון לזכותו, ואמר ראובן שאינו רוצה שיפסקו הדין כי שמא היום או מחר ימצא עדים או שמעון יודה לו, ושמעון תובע שיפסקו הדין, נזקקין לראובן שתבע תחילה ושומעין לו שלא לפסוק הדין. ואי זיילי נכסיה מחמת שהוציא עליו קול שחייב לו, נזקקין לשמעון לפסוק הדין לפוטרו לבטל הקול מעליו.