טור חושן משפט – סימן קצה

בקנין כיצד הקונה יתן כלי למקנה והוא יקנה לו החפץ שלו חליפי הכלי שהוא נותן לו והוא הנקרא חליפין וכיון שמשך המקנה הכלי נקנו חליפין ללוקח או למקבל מתנה בכ"מ שהם: ואין אחד מהם יכול לחזור בו אפי' אם אין עדים בדבר אם מודים זה לזה:

לשון הרמב"ם נותן הקונה למקנה הכלי ואומר לו קנה כלי זה הלך החצר או היין שמכרת לי ואין נוהגים עתה שיאמר לו הקונה כן כי מסתמא אדעתא דהכי הוא נותן לו: אפילו לא נתן לו מתנה גמורה אלא ע"מ להחזיר קונה בו: אפי' לא תפש המקנה בכל הכלי אלא במקצתו ונשאר מקצתו ביד הקונה קנה בו והוא שיאחז ממנו שיעור כלי דהיינו שיעור ג' אצבעות והרמב"ם ז"ל כתב אפי' אינו תופש בו כדי ג' אצבעות אם הוא בענין שיכול לנתקו ולהביאו אצלו קנה: אפילו לא נתן הקונה למקנה הכלי אלא אחר נתנו לו בשבילו ושלא בפני הקונה קנה וי"א שאינו קונה אלא בפני הקונה ואדוני אבי הרא"ש ז"ל כתב כסברא הראשונה: וכתב ולכך הורגלו לעשות הקנין בסודר של העדים אפי בפני הקונה לפי שרוב קניינים הם שלא בפני הקונה:

קונין בכלי אע"פ שאין בו ש"פ: ובלבד שיהא עשוי מדבר החשוב לאפוקי מרוקא פירוש כלי העשוי מגללי הבקר אין קונין בדבר שהוא אסור בהנאה ולא בפירות ולא בשאר כל המטלטלין שאינו כלי אבל בהמה פירש רבי יצחק שהוא כמו כלי שקונין בה:

אין קונין במטבע אף על פי שהוא כמו כלי ולא בכליו של מקנה:

אין הקנין מועיל אא"כ מקנה לו החפץ הנמכר או הניתן מיד אבל אם יאמר לו הקונה קנה סודר זה תקנה חפצך לי אחר ל' יום לא קנה דבשעה שיש לו להקנות כבר החזיר הסודר לקונה אבל אם אמר לו קנה על מנת שתקנה לי מעכשיו ולאחר שלשים יום קנה:

אף על פי שנגמר הדבר בקנין כראוי שניהן יכולין לחזור בהן כל זמן שעסוקין באותו ענין מה שאין כן בשאר דרכי הקנאה הפסיקו הענין אין אחד מהן יכול לחזור בו: וכשם שקרקע נקנה באחד מאלו הארבעה דברים כך שכירות נקנה בהם:

ובשאלת קרקע י"א שאין מועיל חליפין וא"א הרא"ש ז"ל כתב שמועיל בהן חליפין: