תשובות הגאונים – שערי תשובה – סי' קלה

סי' קלה וששאלתם ראובן נשבע שלא יתפלל בכניסה פלוני ויש לו מקום קרוב ממנה ורצה לסתור אותו ולפתוח אותו לכנסת מהו שישב באותו מקום ויתפלל מי אמרי' כיון שבשעת שבועתו לא היה אותו מקום בב"הכנ מותר לו עתה להתפלל בו או דלמא כיון שנפתח לאותה כנסת נעשה כמותה ואסור לו להתפלל בו כך ראינו כי בה"כנ כבית דעלמא דמי ובבית תנן הנודר מן הבית אינו אסור אלא מן המשקוף ולפנים ומקשי' ולחוץ לא מתיב רב מרי ויצא הכהן מן הבית יכול ילך לביתו ויסגיר ת"ל אל פתח הבית יכול יעמוד תחת המשקוף ויסגיר ת"ל מן הבית עד כיצא מן הבית כלו כיצד עומד בצד המשקוף ומסגיר מנין שאם עמד תחת המשקוף והסגיר או שהלך לביתו והסגיר שסגרו מוסגר ת"ל והסגיר את הבית מכל מקום ומפרקי' שאני הכא דאמר קרא מן הבית עד שיצא מן הבית כלו הכא נמי אסור להתפלל באותו בית הכנסת מן המשקוף ולפנים ואותו מקום שהוא לו אם ערבו בב"הכנ ונעשה הפקר לכל הצבור ונקרא בית הכנסת ומי שישב שם אומ' עליו כי ישב בב"הכנ הרי ראובן זה אסור להתפלל בו וא"ת בשעת שבועתו לא היה אותו מקום בב"הכנ כאשר כתוב בשאלתכם הרי פרשו חכמי' כי הנודר והנשבע אוסר את עצמו בדבר שהוא מתחדש ודבר שלא בא לרשות הנודר ולאשר שנשבע עליו דתנן קונם פירות האלו עלי קונם הן לפי אסור בחילופי' ובגדוליהן שאני אוכל שאני טועם מות' בחלופיהן ובגדוליהן ואמרי' עלה בעי רמי בר חמא קונם פירות האלו על פלו' מהו בחלופיהן מי אמרי' גבי דידיה היינו טעמא הואיל ואדם אוסר פירות חברו עליו אדם אוסר דבר שלא בא לעולם עליו גבי חברו הואיל ואין אדם אוסר פירות על חברו אין אדם אוסר דבר שלא בא לעולם על חברו או דלמא משום דחלופיהן כגדוליהן דמו לא שנא הוא ולא שנא חברו ואסיקנן בתשובה לכתחיל' לא ואי עבר ועבד עבד אלא מיהו מבעיא שמעי' שאדם אוסר על עצמו דבר שלא בא לעולם או שלא בא לאותה רשות בקונם ואי אתה צרי' לומר בשבועה ואי אתית לומר דהא שבועה דראובן לא דמיא לקונם פירות הללו עלי ולא דמיא אלא לשאני אוכל שאני טועם דהכי קאמר לא מצלינא התם תשובה דהאי שמותר בגדוליהן ומאי דלא הוה בשעת שבועה ותנן בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו בגדולי גדוליהן אסורי' דמי ליה מי שאמר איני מתפלל בב"הכנ הזה שכיון שנתכוון לבית ידוע לו באותה שעה אם הוסיפו עליו נמצא בית אחר אבל אם לא אמר ב"הכנ הזה אלא ב"ה כ"נ פלו' אם הוסיפו עליו ונכנס המקום שהוסיפו עליו בכללה ונקראת כולה א הרי בא אותו המקום בכלל השבועה ובהדא תניא המודר הנאה מבני עירו אם בא וישב שם י"ב חדש אסור בו לפי' הנודר מבית הכנסת ונוסף עליו בית אחר הוספה מוחלטת אסור בו אבל אם נעש' המקום משונה אותו שהוסיפו מבית הכנסת ואומר רואיו חדר של בית הכנסת או שם לווי כל שהוא אין הצבור מתפללין שם אעפ"י שנטפל שמו לשם בית הכנסת מותר בו: כאותה ששנינו הנודר מן התמרים מותר בדבש תמרים מן הסתווניות מותר בחומץ סתוניות ר' יהודה אומר כל ששם תולדתו קרוייה ונדר הימנו אסור ביוצא הימנו וחכמים מתירין ע"כ ל"פ אלא שיוצא ממנו נקרא חומץ סתוניות או דבש תמרים אבל אם נקרא תמרים או סתווניות לא פליגי שהוא אסור ותקנת ראובן זה שנשבע שלא יקדיש את המקום הזה שלו וישימהו מבית הכנסת אלא יפתחהו לבית הכנסת על מנת שהוא שלו מותר להתפלל שם ואם התנה כי אחר מותו יהא הקדש בבית הכנסת כלו שפיר דמי: