תשובות הגאונים – שערי תשובה – סי' קב

סי' קב וששאלתם מותר לשתות בין אלו ארבע כוסות בין כוס של קידוש לכוס של הגדה ובין כוס הגדה לכוס ברכה על מזונו ואחר מזונו כמה שירצה ישתה בלא ברכה אבל כיון שברך אסור לשתות אלא אותו כוס של ברכה וכוס של הלל ורבנו יהוסף ז"ל כתב הלכתא הלל בלילי פסח אינו צריך ברכה לפניו וכך מנהג ומעשה ורב עמרם ורב צמח ז"ל כתבו ולגמור את הלל בלילי פסחים אין מברכין ולמה מפני שחולקין אותו באמצע והוצרך לומר והרביעי יגמור עליו את ההלל כדי שלא ידלג בר"ח והקשיתם וכי יש טעון ברכה לאחריו ואין טעון ברכה לפניו יש כיוצא בה ברכה אחרונה שבק"ש ודאמור רבנן כל הטעון ברכה כו' הא אמר ר' יוחנן אין למדין מן הכללות אפילו במקום שנאמר בהן חוץ.

ורבנו האיי ז"ל דמלתא כדקאמר רב צמח ז"ל שאין מברכין עליו בלילי פסחים לגמור ואין אנו אומרים אותו בתורת קורין אלא בתורת אומר שירה שכן שנינו רבן גמליאל כו' ובסופה לפי' אנו חייבין להודו' כו' כך היא שנויה במשנתנו וכן מנהג כל ישראל ולפי' אם בא אדם לברך משתקין אותו ויפה אמר שיש טעון ברכה כזה לאחריו ואין טעון לפניו ק"ש שאין מברכין אותו אקב"ו על ק"ש ואעפ"כ אנו מברכין לאחריו אמת ויציב וזו ודאי ברכה לאחריה שהרי על כל פרק ופרק אומר אמת על חותמה שהיא פרשת ציצית אומר אמת ויציב ויפה אמר נמי שאין למדין מן הכללות וכיון דכולי עלמא כך הם עושים וכך ירשו ישראל מאבותיהם אין למדים מן הכלל הזה לדחות מעשיהם:

סי' קב וששאלתם על ענין נר הבדלה המבר' פושט ידיו וכל היושבים פושטין ידיהם ונאותין לאור הנר שברך עליה: