שו״ת שבות יעקב – חלק א – שאלה קפב

שאלה קפב אף שאין כאן מקומו מ"מ כדי לסיים בדברי הגדה ודבר טוב כתבתי כאן מה שנשאלתי כשנסעתי על שמח' בני הרב המופלא מהר"ש נר"ו יפרש לי מ"ו האי סוגיא דנדרי' דף נו"ן ע"ב רבי פב ליה הלולא לר' שמעון ברי' כתב על בית גננא עשרי' וארבע אלפין ריבואן דינרי נפקי על בי גננא דין ולא אזמינה לבר קפרא (פרש"י לא אזמניה לבר קפרה לפי שהיה איש בדחן ומתירא שמא יעשה דבר שישחוק) אמ' בר קפרה אם לעוברי רצונו כך לעושו רצונו על אחת כמה וכמה אזמני' (ופרש"י אמר בר קפרה לרבי אם לעוברי רצונו משפיע לו טובה כל כך לעושי רצונו וכו' שהיה מגנהו על שלא זימנהו) ותמה תמה אקרא וכי בשביל שלא אזמניה יגנהו כולי האי לרבי שהיה רבינו הקדוש שזקף עשר אצבעות כדאיתא בפ' הנושא ומ"ש מהרש"א בחידושי אגדות שם לא נייח לי:

תשובה הנה בודאי סוגיא זו תמוה מאוד ואוסיף תמיה על תמיהתו מלבד שהוא דבר תמוה מצד המתבייש שהוא רבינו הקדוש אלא גם מצד המבייש הדבר תמוה דהלא גם בר קפרא היה גדול בדורו ועשה משנ' בר קפרא איך יעלה על דעתו להוציא ש"ר על רבי ולקרותו עוברי רצונו אפי' דרך שחוק והיתול קשה הדבר לאמרו ותו כיון שמתחלה לא אזמניה כדי שלא ישחק א"כ אחר שאמר דבר זה למה אזמניה ואדרבא היה לו לכעוס עליו ביותר ואף שרבי היה עניו ביותר וכדאיתא בסוף סוטה משמת ר' בטלה ענוה ויראת חטא מ"מ מצינו שהקפיד משום כבוד התורה וכדאיתא במועד קטן דף י"ו ע"א ר"ש ב"ר ובר קפרה הוי יתבי וקגרסי קשיא להו שמעתתא א"ל ר"ש לבר קפרא דבר זה צריך לרבי אמר בר קפרה לר"ש ומה רבי אומר בדבר זה אזל אמר לאבוה איקפד אתי בר קפרה לאתחזויי לי' א"ל בר קפרה אינו מכירך מעולם ידע דנקט מילתא בדעתי' נהג נזיפותא בנפשיה ע"כ הרי דאיקפד עליו על דבר קטן כזה וכ"ש שקרא ליה עברו רצונו ואיך אזמניה אדרבא ולא חושש לדבריו כלל וגם אולי ישחק כמו שלא מזמניה תחלה בשביל טעם זה לכן נ"ל להבין דברי חכמים וחידותם ועלהו לא יבול דאיתא בא"ח ס"ס תק"ס אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעה"ז וכתב שם הט"ז בס"ק ז' דבנוסח הטור כתב בגלות הזה ונלע"ד שיש חילוק בזה דלענין שמחה שאינה של מצוה ודאי אסור אפי' שלא בזמן הגלות למלא פיו שחוק אבל בשמחה של מצוה היתה היתר בזמן שב"ה קיים וכולו ובזמן הגלות ערבה כל שמחה אפי' בשמחה של מצוה כגון בחתונה או פורים מ"מ לא ימלא שחוק פיו כנלע"ד נכון עכ"ל הט"ז ונראה דה"ט דרבי שהיה מתירא שישחוק לפי שרבי היה בזמן הגלות אחר החורבן וכפרש"י ג"כ בפ"ק דחולין דף וי"ו ע"ב ד"ה את בית שאן ע"ש ואית' בגמרא סוף מכות ר' גמליאל ור' אלעזר בן עזריה ור' יהושוע מהלכין בדרך ושמעו קול המולה והתחילו הם במכין ור' עקיבא משחק וכו' א"ל לכך אני משחק אם לעוברי רצונו כך לעושי רצונו על אחת כמה וכמה וא"כ לר"ע מותר לשחוק מטעם זה דאם לרשעים כך לעושי רצונו על א' כמ' וכמה א"כ זה הי' פלפול של ר' ובר קפר' דר' לא אזמניה לבר קפרה כדי שלא ישחק בזמן הגלות א"ל בר קפרא אם לעוברי רצונו כך לעושו רצונו על אחת כמה וכמה כסברת ר' עקיבא א"כ מותר לשחוק עכ"פ בשמחה של מצוה ולשחוק אמרתי מהלל על כן אזמניה ודוק ותמצ' נכון ואמת נ"ל ה"ק יעקב:

סליק תשובת ע"פ סדר ארבע טורים בעזרת אל יוצר הרים השופט צדק ודיין מישרים