שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה קכא

שאלה קכא ממחותני הרב המופלא מהר"ר שמשון אב"ד במדינות דיסל דארף וז"ל מדינה שקבלו עליהם אותו לאב"ד והוא אצלם יותר מעשרים שנה וגם הסביבות בני כפרים הסמוכים אף שאינם שייכים למדינה זו קיימו וקיבלו עליהם לרב הנ"ל בהתרת קידושין וכל מילי השייכים להרב לדון ולשפוט עליהם ואירע מקרה שאחד ממדינה הסמוכה למדינה זאת שהיא יושבת תחת אב"ד אחר והי' שם אלמן אחד עשיר ואצלו משרתת אחד מבני הכפרים היושבים תחת רבנות שלי ולפי דבריה פתה אותה הבע"הב ובא עליה לשם קדושין ויהי כשנתעברה הימנו אמר לה שתלך לבית אביה וקבע זמן לבא שמה לכתוב התנאים ויהי כאשר הלכה היא אל בית אביה והיתה באמנה הוא פנה עורף והלך למדינה זו ושדך עצמו עם בתולה אחרת ובגד במפותתו וכאשר שמע כן אבי המשרתת הלך אל אב"ד מקום שהאלמן דר ותבע אותו לדין והאלמן כפר הכל שלא בא אליה וכן יצא הפסק מאב"ד שהאלמן ישבע שכדבריו כן הוא ובקש אבי המשרתת זמן ב"ד אולי יברר הדבר ועם הפסק הנ"ל בא אבי המשרתת לפני וספר לי המאורע והרא' לי פסק דינו ובקש מאתי כשיבא אבי המשודכת אלי בשביל התרת קדושין לבתו שתנשא לאלמן הנ"ל לא אתן שום התרה עד שיקיים הפסק שיש לו עליו אולי קודם שבועה יודה או יברר או ינשא את מפותתו והרכנתי לו את ראשי לדבריו כי נכון הוא ויום או יומים אחר זה בא לוי אלי עבור התרת קידושין לבתו המשודכת עם האלמן הנ"ל והי' באותו פעם ג"כ פרנסי ומנהיגי מדינה ויצא מאתנו לא די שלא יתנו לו התרת קדושין אלא שגזרנו עליו בחרם שלא יניח לקדש בתו ולהכניסה לחופה עד שיקיים הפס' של אבי המשרתת ויהי כאשר ראה שכלתה אליו הרעה זו לא השגיח בכל זה והלך לביתו והכין עצמו לנשואין בתו ולקח עצמו עשרה אנשים וגם ראובן האלמן ומלמד אחד לסדר לו קידושין ויהי כאשר נשמע הדבר לנו שלחנו אצלם ציר מיוחד התראה בחרם ובקנס שלא יעשה נישואין והוא עבר על כולם ועשה הנשואין כרצונו בכן החרים הרב בחרם הגדול עם הסכמה פ"ו מדינה והחרימו עליהם בעונשם הקשה מאוד למגדר מילתא עד שיבאו ויקבלו דינם ונשאלתי אי שפיר עבדו ע"פ שורת הדין.

תשובה גרסינן בגמרא דקידושין דף ו' ע"א אמר ר' יהודא אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהי' לו עסק עמהן ופרש"י שם שלא יהיה דיין בדבר שמא יתיר איסור ערוה יע"ש ונראה פשוט דלאו דוקא קאמר אם יהי' בדבר דיין לדון על הגיטין או הקדושין אם הם כהוגן או לא רק הכוונה היה שלא יסדר קידושין וגיטין לכתחלה אם לא שהוא מומחה לרבים שיודע בטיב גיטין וקדושין וזה נכלל ג"כ בכלל דיין על גיטין וקדושין ולהכי נקט הש"ס מלשון לא יהי' לו עסק לשון עסק משמע כל התעסקות בענין קדושין וגיטין יהי' הדיין או המסדר וכן משמע בתשובת מהרי"ו סימן פ"ה על סדור גיטין וחליצות שלא יסדר מי שאינו יודע בטיב של אלו ומעתיק ל' הש"ס דקידושין אלא שלא נשאל שם על קידושין כמו שאכתוב (והארכתי קצת בזה לפי שכנגדי הגאון מהר"ר יחזקאל חלוק עלי בתשובתו הרמה שאעתיק בסמוך ומפקפק ע"ז לכן הארכתי) וכן משמע בתוס' שם בקידושין דף ו' ע"א ד"ה אפילו לא שמיע ליה פי' אדם שנתמנה אגיטין וקדושין עכ"ל וכן הוא בש"ס דגיטין דף ה' ע"ב בר הדיא בעי לאתוי גיטא אתי' לקמי' דרב אחא דהוי ממונה אגיטא פרש"י ממונה אגיטין דקי"ל כל שאינו יודע בטיב גיטין לא יהי' לו עסק עמהן והוי ממנו גברא רבה לאורויי היכי נעבדו עכ"ל וכן מבואר בש"ע בי"ד סימן רמ"ב סעי' י"ד בהג"ה דאין ליתן גיטין וחליצות אלא שהוא מומחה לרבים ומה"ט נתפשט המנהג בכל גלילות ישראל לקבל עליהם רב ומורה ושאין ליתן קידושין וגיטי וחליצות בלתי ידיעת הרב שהומחו עליהם עכ"ל אע"פ ששם בש"ע לא הוזכר גיטין וחליצות צ"ל דה"ה לקידושין ושאר דברים גדולים (אף שמוסר גט או קדושין לפני עדים צריך שידעו המה בטיבן) רק שבהגהו' ש"ע הם לקוחים מלשון תשובת מהרי"ו סימן פ"ה ושם לא נשאל רק על א' שסידר גיטין וחליצות בלתי הרמנות הרב יע"ש לכן לא כתב רק המעשה שנשאל עלין והי"ה לשא' דברי' גדולים אין לך אלא שופט שבימיך כדכתי' כל דבר הגדול יביאון וגו' אע"ג דמשמ' שם בש"ע דאם הוא מוסמך למורינו מות' לסדר גיטין וחליצות וה"ה לקדושין בלי התרה זו לא נאמר אלא בזמנים הקודמין שלא היו מסמיכין אלא הראוי לכך משא"כ בדורות הללו שסומכין אע"פ שאינו הגונים לפעמים מחמת יראה ונשיאות פנים של אלמי ותקיפי ארץ ושוחד ממון מסמיכין אע"פ שאינם הגונים ואינו ת"ח כלל ולאו כל אדם מקדש השם בזה ולהציל עצמו מחבר רע (כמו שקרה לי ברוך השם) כי אין כח בידינו להעמיד הדת על תלה בזה וכיוצא בו וכ"כ בספר ערך לחם של מהר"י קשטרו בי"ד סימן רמ"ב וז"ל ואני ראיתי מהסמוכין דלא הוי ידעו צורתא דשמעתתא והרבה נתווכחתי עם חכמי אשכנזים על מה זה עכ"ל לכן תקנ' קבוע תקנו שלא ליתן קידושין בלתי התרת הרב שהומחו עליהם אע"פ דגם לפעמי' נמצא איזה רבנים שנתמנה בשביל ממון או קורבה וכל רוח אין בקרבם מ"מ הוא דבר דלא שכיח ולא ד"ת במתים ונפלים שלא נפתחו עיניהם כלל הקב"ה יפרע ממעמידיהם גם בתשובת צ"צ בסי' מ' כתב וז"ל ולא מקרי הוראת חכם אלא כרב נחמן ורב שילא בדורו שכראוי המה לסמוך עליהם ועל הוראתם אבל זה לא שאל אלא ללמדן היודע ספר אבל לא נהירין ליה שבילי דהורא' אע"פ שהוא מוסמך מה זו סמיכ' הכל יודעין שאין דינם אלו מסורין לכל כשאר דיני אסו' והיתר בשר וחלב עכ"ל ובודאי לא בחנם הורגלו בדורות הללו שאין מסדרין קידושין בלתי התרת הרב כי יש לחוש להרבה מכשולים שיבא לקדש ח"ו איסור ערוה ואיסור שניה כאשר קרה בזמנינו כמו זה שלשים שנה במדינת אלו שסידר מורה רעה אחד קידושין לאיסור שניה אשת אחי אם וכה"ג יש לחוש שיתנו קדושין למעוברת ומניקת חבירו ובלתי הבחנת ג' חדשים וכהן לגרושה וחלוצה ולא לחנם אמרי' בש"ס דקדושין דף י"ג וקשין לעולם מדור המבול לכן יפה עשה האב"ד עם פ"ו מדינה על זה כיון שהתרו בו בחרם שלא יעשה הנשואין לבתו בלי כתב התרה ועבר בשאט נפש על התראתם ולא השגיח בכל דבריהם אין לך סרבן ואפקרותא גדול מזה לעבור על החרם ודברי חכמים בנחש נשמעין ואיתא בח"מ סי' י"א סעי' א' בהג"ה מי שאומר שאינו חש לדברי הב"ד או חכם מנדין אותו הואיל ואמר שלא בא מחמת גזירתו יע"ש ושם בסי' י"ט כתב ואם אינו לקבל עליו את הדין מנדין אותו מיד ובסי' כ"ז סעי' ב' ואם רצו הדיינים להכותו מכות מרדות מכין ועונשין וכו' כגון שהיו העם מבעטין בכבוד התורה והדיינים הואיל ופקרו העם בדבר צריכן לחזוק ולענש כפי מה שיראה להם וכ"ש זה שעבר על גזירת הרב וחרמו בצירוף טובי העיר והמדינה ראוי לנדותו ולהחרימו ויש רשות בידם להחמיר עליו וכדאי' בי"ד סי' של"ד סעי' ו' בהג"ה וסעי' י' בש"ע לגזור עליו שלא יתפלל ולא ימול בניו ולהוציאם מבית הספר בפרט בדורות הללו שנתמעט כבוד התורה ונתגבר החוצפא ומורדם ברבם ואיש הישר בעיניו יעשה ובר מן כל דין הגוף הדבר הוא למגדר מילתא שלא יהא בנות ישראל מופקרי' לזנות ובמקום מצוה להיו' שותה בעציצו ומצוה לכנוס את מפותתו כדאי' בא"ע ס"ס קע"ו בודאי שכרם הרבה מאוד לעשות גדר ומשמרת למשמר' הכזונה יעשה את אחותינו ויש רשות ביד ב"ד לעכב הנשואין כדאי' בח"מ ס"ס ט"ו שיוכל לגזור אם הוא אשה שלא תנשא לאיש ולא יעסקו בשידוכין עד שתוציא מידה מה שאינה שלה ובסי' שנ"ח סעי' ה' בהג"ה מעשה באשה שהחזיקה בשל יתומי' גזרו שלא ישא שום אדם כדי שלא להחזיק ידי עוברי עבירה עכ"ל הרי דבשביל תביעת ממון אמרו כן מכ"ש בשביל עבירה ממש לבייש בת ישראל בזנות גם תביעת ממון יש בזה כמבואר בא"ה ס"ס קע"ו וז"ל זונה שתבעה לאחד שנדר לה ליתן דבר באתננה צריך לשבע כמו שארי תביע' ממון עכ"ל וכתב הריב"ש בתשוב' דהוי כשכר פעולה והנאתו וכ"ש זה שנדר לישא אותה לפי דברי' ויש רגלים לדבר ועיין בתשובתי שיי חלק ב' סי' קל"ו וכבר מבואר בח"מ סי' ב' דלמגד' מילתא ב"ד מכין ועונשין בין עונש מיתה או ממון שלא מן הדין אפי' וכ"ש דבר שהוא ע"פ שורת הדין ואף אם היה לו התרה מרב אחר מ"מ כיון שקבלו עליהם הרב הזה והומחו עליהם להיות רב שלו זה עשרים שנה והוא ג"כ ע"פ הדין שהוא ב"ד הסמוך ובפרטות שבא אצלו ליתן לו התרה זו ויש לחוש לזילותא דבי דינא בכן שוב אין להמרו' פיו וכל מי שיראת אלהי' נוגע בלבבו ראוי לקנאו' קנאת ה' צבאות ולקנס את העוברין ולהחריפם בכל חומרת החרם וכל המוסיף להחמיר הרי זה משובח כדי לנעול דלת בפני עושי עולה המורדים על דברי חכמי' וכל בעלי עבירות כדי שכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד כנ"ל פשוט הק' כאש"ע יעקב:

העתיק מתשובת ידידי הגאון הגדול מהור"ר יחזקאל אב"ד דק"ק המבורג אספרה אל חוק מגילה עפה שלחו לי מרחוק בענין המעשה שאירע באיזה מדינה שבתולה אחת תבעה לאלמן לאמר לאיש הלזה אנכי הרה וטענה שהבטיח לה הקשורים ופתוים דברים דברי נרגן וגו' שישא' ויקדשה והרב אב"ד פסק לו כד"ת כמ"ש הריב"ש לישבע נגד' והאלמן עשה שידוך אחר וגזר הרב שלא יקדש ארוסתו עד אשר ישבע כפי הפס' ב"ד והוא לא עשה כן עוד גזר הרב על אבי המשודכת שלא יעשה לבתו נשואין עד אשר יקיים החתן הפסק והוא עבר על גזירת הב"ד וחד מן למודי למד לא הלך אחר ציוות וסידר קידושין וראיתי העתיק מן התראות וחרמות ושמתות שגזר הרב עם פ"ו אשר תסמר שערות ראשי ואחזתני פלצות וארכובתי דא לדא נקשן מי הוא זה ואיזה הוא שמלאו לבו לעשות כן ולא שם אזניו לשמוע לגזירת חכמים ופ"ו יצ"ו אין זה כי אם רוע לב ההולכים בשרירות לבם:

לאמר מי אדון לנו לזאת הצקתני רוחי ובטני קנאה בראותי עטרת התורה חוללה והגבה השפלה ותפארת חכמים בעפר סלולה פקה פלילה וכאשר עם לבבי אשיחה שאיננו יודע באיזה מקום ולא זה העיר ומי הוא הרב כי העלימו ממני מי הוא האיש הלז וראיתי העתק מן הסכמה וגזירה אשר גזר ואמר הגאון המפורסים מהור"ר יעקב אב"ד דק"ק מיץ וכל דבריו כראו ומוצק ודברי יושר אמנם שלא יאמרו מחנפי רבנים וכו' אמרתי עם הספר להשתשע בדבריו קצת ריש דבריו כתב מש"ס דקדושין דף ו' אר"י אמר שמואל כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין וכו' פרש"י שלא להיות דיין בדבר וכתב מר יעקב גאון הנ"ל דה"ה לסדר קדושין וגיטין ולעד"נ דברי רש"י דוקא קתני והנה שמעתי בילדותו הלצה דמקדים ר"י בדברי גיטין לקדושין פי' שגירש ואח"כ קדשה אחר אבל קידושין ראשונים אין נ"מ אם יודע בטיב וקצת משמע כן בתוס' ד"ה לא יהי' ע"ש אמנם גם זה הבל דרבינו הקדוש סידר גיטין קודם לקדושין מטעם דאקדמה קרא ויצאה והיתה אמנם אין הכוונה לסדר גיטין וקידושין (ע"ל בתשובתי תקנתי דבר זה) כי מימי חכמי תלמוד הי' מקדש בפני עדים וכן גט כתבו וחתמו העדים בלי שום מסדר לכך כתב רש"י להיות דיין ומה שכתב ראי' מגיטין גבי בר הדיא בעי לאתויי גיטא אתא לקמי' דר"א דהוי ממונה אגיטא פרש"י דקי"ל מי שאינו יודע בטיב וכו' והוי ממונה גברא רבה לאוריי הנה גם שם י"ל תרתי חדא דבר הדיא לא אתי קמי' דר"א דלא סגי בלא"ה רק מעשה שהיתה מאחר דר"א הי' ממונה אגיטא להיות דיין על גיטין וידע בר הדיא דר"א בקי בדינו ושאל אותו איך יעשה וזה כוונת רש"י שנית דגט ע"י שליח ודאי יש הרבה דינים וצריך סמוכה אף דמסיק רוב בקיאין הן ורש"י פי' רוב ישראל בקיאין הן כו' אפי' לר"מ דחייש למיעוטא דסתם ספרי דדייני מגמר גמירי ועיין ברי"ף דהלכתא כרבא לפי שאין בקיאין לשמה ועיין בתשובת הריב"ש סי' רע"א אמנם האידנא דיש הרבה דקדוקים בגיטין ושינוי השמות ומקומות ומטבע שטבעו חכמים בגיטין ודאי מי שמסדר ואינו יודע בטיב מרבה ממזרים בישראל וקשים לעולם יותר מדור המבול (וכן בסדור קדושין יש כמה חששות לאיסור כמ"ש לעיל סוף תשובתי) גם מסדר' חליצה צריך דוקא לפני ב"ד ובכוונה כתב בתשובת מהרי"ו סי' פ"ה גיטין וחליצות וכן בש"ע סי' רמ"ב ועתידין אנחנו לקבל את הדין בעו"ה ועל זה דאבה נפשי מה זו סמיכה שאנו סומכין האידנא למורינו ולא ראה שום דין בעיניו ומי שיש בו ריח תורה אומר אפרסמון וריחו נודף וסרח העודף ולא כן בסידור קדושין אמנם כל זה אם לחוש לקדושין או לא אך שיעלה על לב שום אדם מאן דהוא לסדר קדושין בלתי רשות והרמנא מן הרב המקובל מפי טובי העיר חס שלא להזכיר וכבר קמו רבנן על הא מילתא ולבשו בגדי נקם להוסיף ולהריק חרב מנדנה החרים יחרמו וירדנה וכל הגאוני' בכל ארצות פולין ותוגרמא ואשכנזי וקבלה בידינו שהם קיבלו מרבני צרפת שהיו בימי ר"ת שגזרו ואמרו שלא יסדר שום אדם קידושין כי אם הוא שנבחר לרב או מ"צ בקהלתו בקהלה או מדינה או גליל ומי משלחי עקלתון נחש בריחי ריע אף יצריח ויעבור על אלה מוחרם הוא מפיהם ומפי כתבם ופוק חזי מה עמא דבר בכל תפוצת ישראל ומימיו לא שינה בה אדם ואשר איננו יודע בטיב קדושין לא יעשה מאמר קדושין וכ"ש חליצ' ופרישין ומעולם לא שמעתי שעבר בה אדם וזה יצא ראשונה גלל כן אחוה דעה גם אני האי גברא המקדש אינו בחיבת הקודש והמסד' פרץ גדר ותצמיח לו קוץ דרדר ואבי הכלה ראוי להשקות יין התרעלה לא יבא בחילה והקרואים לסעודת מריעות בחרופו' וגדופי' ונזיפה אמנם על שלשה אני בא המסדר והמקדש ואבי הכל' ראוי למתוח על העמוד ולמחי להו במאה עוכלי בעוכל' דבי רב גוברי יהודאין להאכיל' גחלי רתמי' ובנידי וחרמי' בקול רמי' בחוצו' וכרמי' כרם עין גדי בכל תפוצ' למען ידעו כי יש אלהי' שופטי' בארץ ויישר חילם של הרב ופ"ו יצו' ואם יאמר האומר כי עוד חזון למועד לקיים הפסק הבל יפצה פיהו דאף אם יודה עתה שכן הבטיח א"א לישא אותה שכבר נשא לאחרת ואם יאמר ליתן לה כמוהר הבתולת וחמשים כסף ודמי בושתה פן תאמרה לא באלה חפצתי כי אם על תנאין דנשואין שהתקשר נגדה לפי דבריה וכל הון בוז יבוזו לו ובעיני המקדש חייב שתים ודטבא ליה עבדא ליה ונעתרתי את חיצי לדבר בשפת יתר שלא יפרץ ח"ו גדר של ישראל וריקי מוח ילכו בלא רשות וכ"ח לסדר קידושין מפי סדורי תפלות והם לא ידעו ולא יבינו כי הרבה דינים ומכשולים ישנן בזה ובודאי כבר קדמני רבותי גאוני ארץ בחווי דרבנן על אנשים האלה כאשר מכתלי כתבם ניכר שהמעשה הלז בארץ מרחק ואנחנו לא נדע ובאזנינו לא שמענו באיזה מקומן נעשה בודאי כבר הריקו חרבם הרבנים נגד אנשים האלה בשלופי חרב ואנכי עפר ואפר נמשל לבן הכפר נקטי' בשלופי דגלימי להסכים עמהן לכל אשר גזרו ואמרו ופרסו מצודת וחרמים שהמה מוחרמים עד שיקבל עליהם את הדין מפי הרב ופ"ו יצו כ"ד הכותב לכבוד הקב"ה ולכבוד התורה יום ד' לסדר ואם לא תשמעו לי י"ג אלול תפ"ה לפ"ק הק' יחזקאל לבית קצנעלבוגין ח"פ ש"ק יע"א והמקדש עמד במרדו ולא הוציא שנתיו ומת מיתת חטופה כן יאבדו וגו' ולא יהי' פרץ וצוחה ברחובותינו.