דלג לתוכן הראשי
כוונות

שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה קיז

שאלה קיז ממורה צדק אחד בעסקי שידוכים…

שאלה קיז ממורה צדק אחד בעסקי שידוכים וקנסות ראיתי בתשובת אחרונים הרבה חלוקי דעות והובא ג"כ בבית שמואל סימן נו"ן ובנחלת שבעה סימן ח' מהדורא קמא ובתרא ואני נבוך בהן ואין אני יודע להכריע להורות למעשה איך אנהוג.

תשובה הנה אף שאין דעתי מכרעת בין ההרים הרמים אבל מ"מ אכתוב לך בקיצור נמרץ מה שפסקתי כמה פעמים הלכה למעשה והסכים עמי בי דינא הנה בודאי אם הכלה טוענת מאיס עלי בטענ' מוכרחת שהחתן הולך בדרך לא טובים אם יש לה ראיה פטורה היא ואביה מהקנס ומשבועה וכמבואר להדיא בתשובת הרשב"א הובא בב"י סימן נו"ן ופסק כן בש"ע סעיף ה' ומבואר ברשב"א שם אע"ג שבתחלה הי' ג"כ מעשיו מקולקלי' והיא ידעה מזה אלא שאח"כ החזיק' בדבר יותר ג"כ פטור' נראה דה"ה אם אינה יכולה לבררת טענתה ע"פ עדים ברורים, מ"מ אם יצא עליו קלא דלא פסיק וליכא אויבים דאפקי לקלא הוי ג"כ טענה מבוררת כיון שיצא עליו קלא בישא מקרי ג"כ טענה מבוררת ויכולה לטעון מאיס עלי מפני קלא בישא שיצא עליו ופטורה מהקנס אבל מ"מ כיון שחזרה היא צריך לחזור לו מה שאכלה עמו ומה ששלח לה סבלונות שהולכין להבתולות בניכוי שליש ואם מנהג המדינ' שיעשה כל אדם סעודה ויאכיל לרעיו או יחלק מעות לשמשים ולחזנים וכיוצ' בזה בזה ועשה כדרך שעושין כל העם משלמת הכל והוא שיהי' לו עדים כמה הוציא וכ"כ הרמב"ם מפ"ו מהל' זכיה ומתנה ופסק כן בש"ע סי' נו"ן סעי' ג' וצ"ל דאע"ג דזה הוציא ברשות ובמוציא ברשות קי"ל דישבע כמה הוציא ויטול היינו דוקא במוציא מתחלה ע"מ שיחזרו לו משא"כ בזה כשהוציא לא הוציא שיחזרו לו רק היה סבור שנשא לו באמת ע"כ א"צ לשלם רק מה שתברר או ידוע כמה דרכו להוציא על השידוכין כאלו כפי הנהוג אבל מן הקנס פטור כיון שהוא עצמו הגורם כטענה מבוררת שלה ואם טוענת מאיס בלי טענה מבוררת ואביו כתב שבא בכח הרשאה מספקת מבתו והיא מודה לדבריו אך ורק שטוענת אח"כ מאיס עלי ג"כ אביה פטור מקנס כמ"ש בנ"ש מהדורא בתרא בשם תשובת מהר"מ מפאנו סי' פ"א ע"ש אם נשבעה הבת על כך שלא אלפוה לה גם לא עשתה בשביל שנתנה עיניה באחר אז אביה פטור מהקנס בכה"ג ישבע החתן כמה הוציא בשביל קישור תנאים אלה בכלל אם הדברים שדרכו להוציא כך א"צ לנכות כלום מהוצאתיו כיון שכתוב בקישור התנאים קנס אע"ג דפטורה מהקנס מ"מ עכ"פ לא תפסיד הצד שכנגדה שום דבר מכיסו וזה קנסות שלא יביישו בני ישראל או בנות ישראל בקלות ויהא הדיין מתון בדבר להרחיב הזמן עידן ועדנין הרבה אולי יתפשרו הצדדים ולא יבא לידי בושה וכן עשינו למעשה כמה פעמים ופעם אחת דנו הדיינים לחומרא לשלם הקנס וכל הוצאת שעי"ז הוכרחה לקיים התנאים בעל כרחה ולבסוף הוכיח סופו על תחלתו ונעשה פירוד בין הדביקים ואם הכלה לא תרצה לישבע אזי צריכה לשלם הקנס כפי התנאים עם הוצאת דהיינו רק כמו שמבואר בש"ע סי' נו"ן כיון שמשלם גם הקנס וק"ל כנ"ל הק' יעקב:

מקור הטקסט: הספרייה של דיקטה (סריקה ופענוח אוטומטיים, CC BY-SA 4.0; ייתכנו שיבושים). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?