שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה קטז

שאלה קטז ממחותני הרב המופלא מהר"ר ליב אב"ד דק"ק פערשי ומדינת שוואבין וזה תוכן שאלתו אשה אחת בת גדולים מיחוסי ארץ שמת בעלה והיתה מנקת כמעט חצי שנה ואחר כלות ששה חדשים ממיתת בעלה נתארסה עם נער א' והרחיבה זמן החתנה עד שיעברו ימי מניקתה שני שנים תמימות ואח"כ גמלתה הילד באשר היה הילד בן י"ג חדש הרתה לזנונים ואמר' מן הארוס נתעברה ואף הארוס הודה ולא בוש ואמר צדק' ממני והשררה קנס אות' כפי הנימוס גם אני ופ"ו קנסו אותם בשביל שעבר על ת"כ שלא ילך לבית משודכת כדאי' בא"ה סי' י"ג והנה בדבר זה יש ג' חלוקי דעות י"א כאשר גמלתו בדיעבד וגם יש להקל במזנה שמותר לינשא מיד אפי' קודם כלות שתי שני' מולד מבעלה הראשון וי"א שאסורה עד אחר ימי מניקתה מולד הראשון דהוי כעברה ונשאת ודעת שלישית דיש לחוש כשם שזינתה וכו' ובעינן ב' שנים שלימים אחר לידה שניה ע"כ יורינו מר חיש קל מהרה בתשובה שלימה איך יש לנהוג למעשה ומפיו אנו חיים הק' יהודא ליב:

תשובה הנה מכ"ת שאל דברי שצ"ע בש"ס ופוסקי' ראשוני' ואחרוני' אך שמכ"ת בקש מאתי להשיב לו בנחיצ' בכן הואיל והדבר נחוץ אשיב לו בקצר' הנה הרוצי' לומ' שתמתין עד לידה שניה שתי שני' דעה זו נשתקע ולא נאמר כיון שהוא והיא מודים שממנו נתעברה פסקו כל האחרונים דמותר לנשא לו מיד כיון ששניהם מודים זו מעוברת שלו ולא של חבירו כלל כמבואר להדיא בתשובת צ"צ סי' ק"ד ובתשובת עבודת הגרשוני סי' א' דבריהם באורך וכ"כ בספר ב"ש סי' ד' וסי' י"ג ס"ק כ"ג ע"פ הסכמת הש"ס ופוסקים ראשונים ע"ש ומה שתפס מכ"ת בתחלת לשון תשובתו לשון ארוסה נראה שמדמה זה לארוס וארוסה שנאמר בזה בש"ס ופוסקים וזה אינו דעכשיו שאין מקדשין אלא בשעת החופה לא יקרא ארוס כלל רק משודך ואולי ס"ל למכ"ת דודאי אין אדם עושה בעילת זנות ובעל לשם קידושין לכן קראו בשם ארוס אבל מ"מ הדין דין אמת כמסקנות האחרונים דאין חוששין משום איסור מעוברת חבירו היכא ששניהם מודים גם אין לחשש לדעת מהרי"ו לדמות להא דאמרינן בגמרא פ"ד אחין דף ל"א דאם אומר חולצת מתיבמת וכו' כמ"ש בתשובת עבודת הגרשוני שם בתשובה יע"ש הנה מלבד דחיותיו שדחה שם עוד יש לחלק דשאני התם שהכל נעשה בפעם אחת ובשעה אחת איכא למטעי לומר אם אתה אומר חולצת תתיבמות משא"כ כאן לחוש חששא רחוקא כי האי אם נתירה לו לישא תוך ך"ד חדש כעת תבא אח"כ בזמן רב לומר שהוא בנו ודאי להתיר בלא חליצה גם בלא"ה יש כמה צידי צדדים להתיר לישא תוך ימי מניקתו אף שאין הבן שלו כגון מופקרת וחלב שלה ארסיי וכיוצא בו כמבואר בפוסקים ראשונים ואחרונים לא חיישינן שיבא להתיר בלא חליצה כל זה נ"ל פשוט ומי שרוצה להתיר מיד לא ידעתי טעמו כלל דהא בש"ע נראה דסתם רמ"א דאין להקל במזנה אלא במופקרת דוקא וכן הסכמת כל האחרונים ועיין בתשובתי חלק א' סימן צ"ה וצ"ו אך מצד אחר היה נראה לכאורה לחתור חתירה להתיר בפשיטות דהא מבואר בתשובת חכם צבי סי' ס"ד וס"ה וס"ו להתיר באשה שחלבה ארסיי דמותרת להנשא כמבואר בש"ס ופוסקי' ראשוני'.

בצמקו דדיה וכן הארכתי בתשובתי שם ח"א סימן צ"ז שכן הסכמת כמה גדולים דלא כהחולקים ע"ש וא"כ כיון שבנדון שלפנינו שהיא נעשה מעוברת ע"י כן נעכר חלבה ואין לך ארסיי גדול מזה שהוא סכנה לולד ראשון גם לשני כידוע ומפורסים לכל א"כ מטעם זה מותרת לינשא מיד אך וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה דשאני התם בצמק ודדיה וחלב ארסיי הוא נעשה בידי שמים משא"כ מידי שהיא גרמה לעצמה שזינתה ויש חשש איסור בזו דא"כ תתבטל תקנת חכמים דכל אלמנה שתמות בעלה תוך ימי מניקתה תוך שני שנים תזנה עם אחד כדי שתתעבר הימנו ותשא אותו כדי שתנשא תוך ימי מניקתה אע"ג דיש מקום לומר דהוא מילתא דלא שכיח ולא גזרו רבנן כולי האי שאשה תזנה מטעם זה כדי שתתעבר אדרבא קי"ל אשה מזנה מתהפכת שלא תתעבר ועוד דאף אם היא חשודה בכך כל ישראל מי נחשדו שאחד יזנה עם משודכת לו וישתה בעציצו ויודה שממנו הוא ובפרט שנתן ת"כ שלא יבא לבית משודכת כלל מ"מ אין אפטרופס לעריות וכיון שהוא דבר חדש שלא נמצא היתרא דא בפירוש ומשא שקשה לאחד נח לשנים ושלשה ע"כ נ"ל שאם יסכימו עוד שנים מב"ד הסמוכין הגאונים המפורסמי' בהוראה כגון גיסי הגאון אב"ד המפורסם דק"ק פראג ואב"ד דק"ק פירדא או אב"ד דק"ק פ"פ או אב"ד דק"ק ווירמייזא אזי דלינא להיות צירף וסניף עמהם לכבוד בני משפחתה הגדולים אשר בארץ המה ובאם לאו מעשיהו ירחקהו שאין לה לעשות נישואין עד כלות שני שני' אחר ימי מניקתה מולד מבעלה הראשון כנ"ל הק' יעקב.