דלג לתוכן הראשי
כוונות

שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה פז

שאלה פז בס"ת פ' האזינו בפסוק יזבחו…

שאלה פז בס"ת פ' האזינו בפסוק יזבחו לשדים לא אלה שנכתב אלוה מלא ו' וצריך להיות חסר כיצד יתקנו: תשובה הנה בספרי ש"י חלק ב' סימן צ"א עלה על דעתי לפום ריהט' שזה השם הוא חול וא"כ בקל יוכל לתקנו אבל באמ' טעיתי בזה חקרתי אצל הבקיאין סופרין מומחין שהוא שם של קודש וכבר מבואר דומה לזה בשו"ת מ"ב ס"ס נ"ז שכתב וז"ל נשאלתי מבני הרב מהר"י שנמצא בפסוק ויטוש אלוה שצריך להיות מלא ונמצא חסר והשבתי לו בזה"ל דעתי שא"צ שום תיקון כי פעמים נכתב מלא פעמים נכתב חסר אפילו במקום שנכתב מלא אינו מוכרח להיות כך וכמה פעמי' בא לידי ועשיתי כן לכן א"צ שום תיקון עכ"ל והט"ז סי' רע"ו ס"ק ז' השיג עליו וכתב וז"ל ותמוה דמה בכך שפעמים מלא הוא כיון דכך הוא בספרים שלנו מלא בוי"ו קפידא יש בדבר ואין כאן תיקון לתלות הוי"ו כיון דמגוף השם הוא במקום הזה ויש ג"כ לקדש השם הזה.

ולכתוב אחר נ"ל עכ"ל הט"ז ובאמת נ"ל עיקר כמ"ב והשגת הט"ז אינו השגה כלל דאף שלפי קבלתינו וספרי אחרונים יודעים אנו חסירות ויתרות מ"מ מקרי שאין אנו יודעין ובקיאין שפיר עפ"י הלכה למשה מסיני איזה יהיה חסר או יתיר שהרי אפילו חכמי התלמוד אמרו שאין אנו בקיאין בחסירות ויתירות כדאיתא בקידושין דף ל' ע"א דאנו לא בקיאין בחסירות ויתירות אפילו בימי יוסף ומה"ט קי"ל בש"ע סימ' קמ"ג דאין להוציא אחרת משום חסירות ויתירות יהי' איזה שיהי' אע"ג דתיקונה סופרים לפנינו ומפרשים איזה חסיר או יתיר אפ"ה אין אנו סומכין הסופרים בזה ומה"ט פסקתי ג"כ בס"ת שמצאו טעות בפ' ויקרא סוף הפ' וחמישיתיו יוסף עליו חסר יו"ד דחמישתיו בין תי"ו לוי"ו דאין להוציא אחרת כפי הכלל שבידינו שא"א בקיאין בחסר ויתיר ודלא כשער אפרים סימן פ"ב ומביא ראיה לדבריו מדאמרינן במרובה דף ס"ה והתורה אמרה חמישת הרבה עכ"ל ובאמת אין זה ראיה דגם בימי אמוראים לא הי' בקיאין שפיר בחסירות ויתירות וגם דלמא הקרא קדריש בש"ס שם ולא הכתיב לכן נ"ל עיקר כפסק בעל תשובת מ"ב שכל כה"ג אין צריך שום תיקון והמתקנו הוא מקלקל וכן בתיבת אלהינו חסד יו"ד ג"כ א"צ תיקון כי הוא בכלל חסירות ויתירות ודלא כתשובת מ"ב ומהר"מ מלובלין בזה כי לתלות היו"ד הוי כתולה מקצת השם ולקדור השם אין אנו נוהגין כמ"ש בספרי ש"י ח"א סי' פ"א וח"ב סימן פ"ח ובזה שב ואל תעשה עדיף כי אין לזוז מפסק רמ"א דא"א בקיאין בחסירות ויתירות וגדולה מזו מצינו שפסק בתשובת חכם צבי סי' נ"ד דחסירות ויתירו' שאינו ניכר במבטא אע"פ שהם שרשיות אין להוציא אחרות אבל טעות אחר כגון הי"א במקו' א' תוך אמצע תיבה אע"פ שאינו ניכר במבטא כיון שהוא טעות גמור ובקיאן אנו בזה רק בחסירות ויתירות אין אנו בקיאין כלל כנ"ל: הק' יעקב:

מקור הטקסט: הספרייה של דיקטה (סריקה ופענוח אוטומטיים, CC BY-SA 4.0; ייתכנו שיבושים). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?