שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה פו

שאלה פו אשר נשלח מווינא לגיסי הגאון המפורסם מהרר"ד אופנהיים נר"ו ע"ד ס"ת שהי' כתובה על קלף צבי ויש לו גליונות למעלה ולמטה יותר מכשיעור עד שמרוב כובדו א"א להגבי' אותה אי מותר לחתוך העודף על השיעור או לא ונשאל נשאלתי גם אני לחוות דעתי בזה:

תשובה אף דשאלה זו נפתח בגדולים ומה אדע אשר לא ידע המה ולכאור' אין שאלה זו צריך לפנים ואשיב בקצרה הרי מבואר שאלה כזו בתשובת משאת בנימן שאלה ק' שפסק להדי' דגליון העודף ודף על השיעור הצריך לס"ת לא די שאין מצילין אותו מפני הדליקה אלא שאין בו שום קדושה אך כאשר ירדתי אל עומק העיון וראיתי מקור הדין של המ"ב וראיותיו ראיתי שאין דבריו מוכרחים כלל ואינם ברורים לע"ד ובמה דסיי' אפתח שכתב וז"ל אבל הגליון העודף על השיעור אפי' בס"ת לא קדוש וכו' והכי אי' נמי במתני' פ"ג דידים ר' יהודא אומר שבסוף אינו מטמא עד שיעשה לו עמוד ופי' הרמב"ם וז"ל ור"י כי אשר ישאר בסוף כל זמן שלא יעשה עמוד שיגלול עליו הספר ותכלל אותו קדושת הספר עדיין הוא חול לפי שאפשר שיחתוך מה שישאר בלא כתיבה עכ"ל הרי לך להדי' שאפי' בס"ת לא קדוש כל הגליון שבסופו כל זמן שלא יעשה עמוד ויגלל עליו עכ"ל תשוב' מ"ב ותמה תמה אקרא על ראי' זו חדא דהרמב"ם פי' כן לדעת רבי יהודא ולי' הלכת' כר"י רק הלכה כחכמים וכמו שפסק הרמב"ם גופא להדיא פ"ט מה' אבות הטומאה זאת ועוד אחרת אפי' לר"י עצמו ג"כ יש לחלק כי עד כאן לא קאמר ר"י שמותר לחתוך הגליון כל זמן שלא נגלל הס"ת היינו כל זמן שלא תיקן כתיקונו כהלכתו וקרא בו דיוכל לומר דאדעת' דהכי הניח גליון מדובק בו להגלל על העמוד והנותר יחתוך והוי כהתנה עליה מתחלה כן משא"כ אם הס"ת כבר תיקנו על העמודים וקרא בו כמה שני' ודעתו הי' להניח כך וכל המחובר לטהור טהור ולקדש קודש ובקדושת' היא עומדת גם ראי' ראשונה שהבי' שם וז"ל והכי משמע בפ' כל כתבי דאמרינן התם אבעי' להו הגליונים של ס"ת מצילין אותו מפני הדליקה או אין מצילין ובעי למיפשט ליה מהא דתני' ס"ת שנמחק אם יש בו ללקט פ"ה אותיות כגון ויהי בנסוע הארון מצילין ואם לאו אין מצילין ואמאי תיפק לי' משום גליון דידיה ומשני מקום הכתב לא קמבעי לי דאזלא הכתב אזלא קדושתיה כי קמבעי' לי שלמעלה ושלמטה שבין פרשה לפרשה ובין דף לד' שבתחל' הספר ולבסוף הספר ומדלא קאמ' כי בגליונים של ס"ת סתמא וקאמ' שלמעלה ושלמטה וכו' ש"מ דלא קמבעי' אלא בגליון שלמעלה ושלמט' שצריך לס"ת אבל הגליון העודף על השיעור הצריך לס"ת פשוט לי' דאין מצילין וכו' משמע נמי דוקא הגליון שלמעלה ושלמטה הוא מטמא את הידים.

מפני שהוא שימוש לס"ת ולא הגליון שא"צ לס"ת דאל"כ ה"ל למתני סתמא הגליונים של ס"ת מטמא את הידי' וכן פי' רבינו שמשון ז"ל דבהכי גליונים הצריכין לס"ת מיירי מתני' וכפי השיעור דאמרינן בפ' הקומץ רבה הרי מוכח שפיר שאפי' הגליון של ס"ת לא קדוש רק שיעור הגליון שצריך לס"ת אבל מגליון העודף אפילו בס"ת לא קדוש עכ"ל ובאמת מכל זה אין כאן ראיה מוכרחת כלל דהא דמדייק מדקאמר הש"ס בפ' כל כתבי ובפ"ג דידים הגליונות שלמעלה ושלמטה ולא קתני סתמ' הגליונים אינו מדויק כלל דהא דנקט מלמעלה ולמטה היינו לומר שהם מחוברים עדיין לס"ת משא"כ כשאינו מחוברים בם ונחתכו משם וכ"כ התי"ט להדי' בפ"ג דידים משנה ד' אלא נ"ל דה"ק שעדיין הם מלמעלה ולמטה ולאפוקי כשאינו מחוברין כדמשמע התם בשבת גם מדברי רבינו שמשון אין ראיה רק פשיטא דמילתא נקט אגב אורחא כמה שיעור הגליון וא"כ כיון שראיות של המ"ב אינם מוכרחים כלל א"כ מה שבקש לדחות שם דברי הסמ"ג לאווי' סימן ג' שפסק להדיא שאם כתב שם על היריעה בס"ת או בתפילין אפילו בטעות שכל היריעה קדושה ודקדק כן מלשון הלכות גדולות וכתב המ"ב שם בתשובה וז"ל מ"מ נראה דלא שבקינן כל הסוגיא דפ' כל כתבי והמשניות דמס' ידים מקמי דברי הסמ"ג דיחידאי הוא עכ"ל ולפמ"ש איפכא מסתברא דאין לדחות דברי הסמ"ג וה"ג בהני מילי דכדי כי דברי הסמ"ג הם מוסכמים מכל הפוסקים ואין סתירה כלל לדבריו מסוגית אלו ואדרבא מדנקט הש"ס סתמא הגליונים בלי שיעור משמע דאפי' יותר מכשיעור יש בו משום קדושה וגדול' מצאתי ראיתי שדברי הסמ"ג שהוציא כן מדברי בעל ה"ג הוא מבואר להדיא בש"ס דעירכין דף ו' ע"א דגרסינן שם מיתיבי נכרי שהתנדב קורה ושם כתב עליו בודקין אותו אותו אם אמר בדעת ישראל הפרשתי יגוד וישתמש במותר ואם לאו טעונה גניזה והטעם דחיישינן שמא לבו לשמים טעמא דשם כתב עליו הוא דבעי גניזה הא אין שם כתב לא בעי גניזה ומתרץ הש"ס ה"ה אע"ג דאין שם כתב עליו נמי בעי גניזה והא קי"ל אע"ג דשם כתב עליו יגוד וישתמש במותר דשם שלא במקומו לא קדוש פירש"י שם וז"ל שם שלא במקומו אינו קדוש כלומר אינו קדוש אלא מקום השם לישנא אחרינא שם שלא במקומו כגון ע"ג קורת וכלים לא קדוש דלא הוי מקומו אלא על הנייר וקלף עכ"ל הש"ס ופירש"י הרי דהן הן דברי הסמ"ג וה"ג וכ"כ שם באגודה פ"ג דעירכין ע"ש וכל זה נעלם מבעל מ"ב גם יש קצת עוד ראיה לזה מדמקשה הש"ס פ' כל כתבי דף קי"ו ע"א ת"ש הגליונים וספרי צדוקים וכו' מאי לאו גליונים דס"ת ומשני הש"ס לא גליונם דספרי צדוקים עד דמשני דה"ק וספרי צדוקים הרי הם כגליונים פירש"י קלפים חלקים שלא נכתב בהם מעולם ואם איתא דאיכא לחלק בגליונם גופא הצריכין לס"ת או לא אמאי נייד התרצן מדברי המקשן הל"ל ספרי צדוקי' ה"ל בגליונם שהם יותר מכשיעור בס"ת אלא ודאי דאין לחלק כלל והכל נכלל בכלל גליונם כי כל המחובר לקדושה הוא קדוש כמוהו גם מצאתי ראיתי בתשובת מהר"ם מפ"דו סימן פ"ד שפסוק כה"ג לאסור אף שכתב שם ראי' מפ"ק דב"ב ובאמת אין ראייתם מוכרחת מ"מ הדין נ"ל ברור וגם הרב בש"ע סימן ר"ץ מביא דברי מהר"מ מפ"דו לפסק הלכה וגדולה מזו מצאתי ראיתי בתשובת מהרי"ט חלק ב' חלק י"ד סימן ד' שרוצה לפסוק אפי' גן הפתוח לבה"כ יש בו קדושה אם לא שיש איזה הפסק ביניהם כיון שהוא פתוח לקדש כקדש דמי מכ"ש בנדון דידן שהגליון מחובר לקדש גם בתשובת מהר"מ מרוטנבורג בסוף הספר כתב חרם שלא לקצץ הגליון הספר ביניהם אפילו כדי לכתוב עליו עכ"ל כלל יוצא מדברינו אלא דגליון הספרים אע"פ שא"צ לס"ת יש בו קדושה גמורה אסורה לחתוך אותה דלא כמו שעלה על דעת המ"ב כי דבריו מופרכין שם שנכתב במקומו כל המחובר לאותו יריעה מקרי גליון וטעון גניזה כדעת הסמ"ג וה"ג ואגודה אך היכי שנכתב השם בטעות ביריעה שלדע' הסמ"ג כל היריעה טעון גניזה שמעתי שלא נהגו הסופרים אלא כדעת המ"ב ואפשר דסבירא להו דהוי כנכתב שלא במקומו כיון שנכתב בטעותו כיון שכבר נהגו כן הסופרים הוי כהיתנו מתחלה משא"כ בנכתב הס"ת כהוגן אף שהגליון שאין בו צורך הוא בכלל קדושה ואין לחתוך אותו כלל ואי משום כבידו שאין יוכל להגביה מה בכך משום זה אין לבטל קדושת ס"ת משא שקשה לא' נח לשנים או לשלשה וחלילה להקל בשביל זה בקדושת ס"ת כנ"ל הק' יעקב: