דלג לתוכן הראשי
כוונות

שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה נ

שאלה נ פורים שחל להיות ביום א'…

שאלה נ פורים שחל להיות ביום א' והתענית הי' ביום ה' שלפניו כדינו וא' הי' בדרך ולא אסיק אדעתי' שצריך להתענות ביום ה' ואכל ושתה ובלילה בא לביתו ושמע שהעולם התענה היום ושאל אם מחויב להתענות למחר ביום ו' שהוא י"ב אדר או לא עכ"ל השואל.

תשובה הנה לכאורה גדולה מזו ערוך לפנינו בשלחן הטהור הל' פורים בסימן תרפ"ו שכתב וז"ל ס"ב בהגהו' ואם חל פורים ביום א' שמתענין ביום ה' שלפניו וחל בו ברית מילה מותר לאכול על המילה ולמחר ביום ו' יתענה האוכל והוא מהגהות מנהגים עכ"ל אף שלא נעלם מאתי שהט"ז שם ס"ק ב' כתב על דין זה וז"ל ונראה דאין לסמוך ע"ז למעשה שהרי הביא הב"י בשם המ"מ הא דמתענין ביום ה' לפי שא"א עד היום א' שהוא פורים וכן אין מתענין בע"ש מפני כבוד שבת ואע"פ שנפסקה הלכה בע"ש מתענה ומשלים דוקא כשב' זמנו הקבוע לו תענית בע"ש אבל כשהוא נדח' מזמנו אין קובעין לו בע"ש וכן משמע מתשובת הגאונים הרי דאף ביחיד אין להתענות דהא האי דמתענה ומשלים איירי בתענית יחיד ע"ש דבריו יותר באריכות ומסיק וז"ל הלכך האי הוראה לאו דסמכא אלא יאכל סעודת המילה בלילה כמו ביה"כ וט"ב עכ"ל מ"מ בנדון דידן שאין לו תקנה אחרת טוב לקיים דברי הצומות וזעקתם הכתובים במגלה כדברי תורה וכמ"ש הרמב"ם פ"ה מהל' מגילה ודלא כמ"ש הב"י בשם שיבולי הלקט וכמו שהשיג עליו בתשובת מהר"ש הלוי חלק א"ח סימן י"א גם עיקר השגתו של הט"ז דס"ל דהוי תענית יחיד והב"י סימן תק"פ כתב וז"ל ובהגהות מרדכי ישן כתב דתענית יחיד ה"ל מי שיש לו חולה בתוך ביתו וכיוצא בזה ע"ש בתשובת מהר"ש הלוי סימן י"א שכתב דתענית אסתר מקרי תענית צבור על הב"י בשם שיבולי הלקט ע"ש ואע"ג דאיכא למימר שאני הכא דאין זה זמנו הקבוע זה אינו דכמו דאסמכו חכמים על הקרא זמן זמניהם זמנים הרבה תקנו להם חכמים לענין קריאת המגילה גם התענית הוא בכלל זה ואין לזוז אפילו זיז כל שהוא מפסק הש"ע כנ"ל הק' יעקב:

מקור הטקסט: הספרייה של דיקטה (סריקה ופענוח אוטומטיים, CC BY-SA 4.0; ייתכנו שיבושים). הספר עצמו בנחלת הכלל.

האם התשובה עזרה לך?