שו״ת שבות יעקב – חלק ג – שאלה מא

שאלה מא וז"ל כל ימי הייתי נוהג ע"פ הש"ע ריש הלכו' ר"ה לאכול בער"ה קודם אור היום אך מקרוב נדפס ספר באר היטב על הש"ע ושם נאמר בשם הזוהר שאין לאכול וכתב על רמ"א ונשתקע הדבר ולא נאמר ע"כ יורנו רבינו איך יש לנהוג: תשובה כבר נתפשט המנהג ע"פ הש"ע הגהו' רמ"א וכ"כ הלבוש מלתא בטעמא והוא ממהרי"ל וכן הסכמת כל אחרונים בלי חולק ואל תשגיח כלל בדברי באר היטב ולא טוב דיבר בזה וכיוצא בזה לכתוב לשון מדברת גדולות כאלה על הגהו' רמ"א והרי המ"א בסימן פ"ט ס"ק י"ד מביא ג"כ דברי הזוהר הלז שבכל השנה קודם שיתפלל לא יאכל ואפ"ה פסק כאן כרמ"א כי בטועם כל שהוא מותר לאכול ולשתות אם הוא רעב או צמא כמבואר שם בסימן פ"ט וכ"ש בער"ה שישנן שני טעמים לשבח פשיטא שמותר לאכול ואין לשנות המנהג ושרי ליה מאריה לספר הלז שהטיח דברים נגד רמ"א בכדי כלל הדבר אם תראה בספרי הלקוטים כאלו שום פסק נגד הש"ע אל תסמוך עליהם כי לאו בר סמכא הם כנ"ל הקטן יעקב: שאלה מב בשנת תפ"ו חל ר"ה ביום השבת וביום א' אי מותר לעשות המנהג לילך אל הנהר ולומר תשליך ביום השבת או למחרתו ביום א' גם אם יכולין לומר אבינו מלכנו ביחיד עכ"ל השואל:

תשובה לשואל דבר בעתו ע"מ ששאלת אם יש לילך אל הנהר לומר תשליך ביום השבת הנה לא ידעתי חשש נדנוד איסור בזה ואדרבה כתבו הפוסקים שיש לילך ביום הראשון וזריזין מקדימין למצות מהיכי תיתי לא ילכו לשם ביום השבת מה חשש איסור יש בזה אפילו אם הנהר הוא במקום שאסור שם לטלטל ביום השב' מה בכך לא ישאו אצלם כלום ולא יטלטלו אצלם וליכא למגזר דלמא יטלטל שום דבר דא"כ בכל שבתות השנה למה לא גזרינן כן ולא מצינו בשום פוסק חשש איסור גזירה בזה ואדרבה מצאתי וראיתי בספר מהרי"ל ריש הלכות ר"ה שכתב וז"ל מהר"י סג"ל נהגו ג"כ לילך אצל הנהרות ואמר כשהולכין אצל הנהרות בי"ט אל יוליכו עמהם מזון לזרוק אל הדגים דאית ביה חילול י"ט משום דמוקצה הם לישראל משום שהם מחוסרים צידה ואין מטלטלין בי"ט אלא לדבר הראוי לו א"כ הנושא עמו מזון תרתי ריעותא עבדי דמוציא חוץ לעירוב ומאכיל את המקצה וכ"ש כשחל ר"ה בשבת דאין לעשות כן עכ"ל הרי להדיא מבואר מדבריו דיש לילך אל הנהר ביום השבת רק שלא להשליך להם מזון גם בר"ה שחל בחול ג"כ אסור לעשות כן וביום השבת הוא כל שכן דאסור ומקרוב נדפס קיצור שני לוחות הברית שכתב שם שאין לילך אל הנהר ביום השבת בלי טעם וראיה כלל ובודה איסור מלבו ובודאי נתעלם ממנו דברי מהרי"ל והדרת קודש ואיזה עמי הארצות כשרואין כבר נדפס בספר חדש אף שאין ראוי לסמוך עליו תופסין כן להלכה ולאו שפיר עבדי וכן ראיתי כמה וכמה גדולים נהוגים כן ונקראים זריזים ועל דבר לומר אבינו מלכנו ביחיד לא ידעתי למה לא יאמרו ביחיד הלא עיקר התפלה הוא תפלת יחיד וכן מבואר להדי' בתשובת הריב"ש סימן תקי"ב גם בקיצור שני לוחות הברית כ"כ בשם הגדולים די"ל ביחיד וכנ"ל הקטן יעקב: